הבלוג האולימפי

ראיתי כרגע את אלנה איסינבאווה שוברת את שיא העולם בקפיצה במוט ולוקחת את הזהב בקלילות.

כמה שהיא יפה. לא מבחינת יופי. מבחינת אסתטיקה. היא גבוהה ושרירית במידה וכשהיא קופצת היא הכי יפה שספורט יכול להיות. בכלל, אם יש ספורט אחד שהייתי רוצה לעסוק בו זה קפיצה במוט. יש משהו קסום בריצה שבסופה אתה נועץ את המוט שמניף אותך גבוה גבוה על מעבר לרף. אני יכול להסתכל על זה שעות ולא להשתעמם.

אבל אני 94 ק"ג אני, ועוד אחרי דיאטה (ועדיין בדיאטה). אני לא מכיר הרבה מוטות שהיו מוכנים לשאת את זה בלי להתלונן. בינתיים יש לי את אלנה. אולי בבית אבות יהיה לי זמן להשקיע בקריירת הקפיצה במוט.

זו הפעם ה-28 שאלנה שוברת את שיא העולם. רבאק, 28 פעמים !!! זה מטורף.

תחשבו כמה טוב ויאוכתי אתה צריך להיות במה שאתה עושה כדי לשבור את שיא העולם 28 פעמים. ועוד עם עיניים כחולות שרק מישהי שקוקראים לה אלנה יכולה לשאת ובכל כך הרבה קסם. אני מעריץ. אני שבוי.

"הבלוג של אילון" (ושל אלנה)