ריצת הגמר למאה מטר הייתה סנסציה גדולה
עוד לפני יריית האקדח הראשון, עצם המחשבה שעל אותו מסלול יתחרו אלוף העולם (טייסון
גיי), שיאן העולם (אוסיין בולט), ומי שהיה עד לפני חודשיים מלך הריצה הבלתי מעורער
(אסאפה פאוול) גרמה לציפורניים רבות להיכסס, בציפייה לקביעת האלוף האולימפי החדש.
כולם ידעו שעל הפודיום יעמדו אוסיין בולט, אסאפה פאוול וטייסון גיי, רק לא ידעו מה
יהיה סידור המדליות בין השלושה. בסופו של דבר קיבלנו על הפודיום רק את בולט.
טייסון גיי נפל בחצי הגמר והוכיח שלמרות השחצנות שלו, הוא אינו יכול להתגבר על
הפציעה במבחני המשלחת האמריקנית למאתיים מטר; פאוול סיים חמישי וקיבע את מעמדו
כלוזר, לאחר שבדומה לכל התחרויות הגדולות בהן השתתף, גם הפעם הוכיח שהוא לא חזק
נפשית לעמוד מול יריבים ברמתו; ואוסיין בולט, בולט, שהוא בכלל לא מתמחה במרחק הזה,
שבר את כל החוקים של תחרות המאה מטר.
מה שהפתיע בשיא של בולט (9.69, שיא
אולימפי, שיא עולם, והפעם הראשונה בה מישהו חצה את ה9.7), הוא לא התוצאה, זה
הגיוני שאם אצן בעל זינוק גרוע עוצר את השעון על 9.72 (שיא העולם של בולט עד לפני
חדשיים), אחרי שישפר את הזינוק יוביל את השיא קדימה בעוד שלוש מאיות. הבעיה היא
שבולט קבע את השיא אף על פי שלקראת סוף הריצה הוא האט משמעותית, וכמו כן, רץ כלל
ללא רוח גבית. בגלל הריצה הזאת החלו לחשב בכל העולם מה היה קורה אילו הוא לא היה
מאט, או משפר את הזינוק עוד יותר, או רץ עם רוח גבית, כפי שעשה כמעט כל שיאן מאה
מטר עד היום והתוצאות הגיעו אפילו עד ל9.60, לפני יומיים התוצאה הזו הייתה בגדר
מדע בדיוני. ואגב, כל מה שכתבתי פה על בולט בא בכלל מבלי לדבר על כך שהאיש מתנשא
לגובה של 1.96 מטר (בחלק מהמקומות כתוב 1.93), גובה מאוד לא אפייני לאצני מאה מטר
(גם בגמר, כל שאר האצנים היו נמוכים ממנו בהרבה).
על פי מה שבולט הראה בגמר, אין לו תחרות
מצד אף אחד. בלי ספק הוא כבר הוכתר לאצן הטוב ביותר אי פעם, החלו דיבורים על שבירת
השיא במאתיים מטרים (השיא במאתיים מטר הוא שיא יחסית עתיק, נחשב למאוד איכותי
ולמאוד קשה לשבירה), שבירת השיא במאה מטר שליחים ואפילו שבירת השיא בארבע מאות
מטר. גם בחצאי וברבעי הגמר ראו זאת, כשבריצה קלה קבע 9.92, וכשהתאמץ עוד קצת, החצי
הגמר, עשה 9.85.
הבעיה היא, שאם בולט הוא אכן כזה אלוף,
וקובע שיא מבלי להרגיש, למה רואים את זה רק באולימפיאדה? כשבולט רץ לפני חדשיים
9.72, בסך הכל שלוש מאיות יותר, הוא השקיע את כולו. לפני חודש הוא השתתף בתחרות
ביחד עם אסאפה פאוול והפסיד. ואז, כשהוא התאמץ, הוא הגיע בערך לתוצאה שהפעם בחצי
הגמר נראתה טריוויאלית עבורו. וזו התעלומה של המשחקים האולימפיים הפעם. גם אם
אוסיין בולט יכול לשבור כל שיא אפשרי של יכולת אנושית נגד הציפיות, גם אם הוא בכלל
אצן של מאתיים מטר ובכלל לא מתאים במבנה גופו לריצה כל כך קצרה, אפילו בלי להזכיר
בכלל שלפני ה31 במאי אף אחד בכלל לא הכיר אותו. כיצד, בחודש או אף פחות, בולט פילס
את דרכו מאצן שעומד בצמרת הריצה ביחד עם גיי ופאוול, לאצן שאין אף אחד בעולם שיכול
אפילו להוות לו יריב שקול?
יכול להיות שבולט הוא שחקן ממש טוב,
ויכול להשרות רושם של אדם נינוח כשהוא מתאמץ, דבר מאוד הגיוני לעשות התמודדות עם
אצן חלש אופי כפאוול; אבל תמיד עומדת האפשרות שהוא לקח סטרואידים, ובאמת, הפעם
האחרונה שמישהו קבע תוצאה כל כך הזויה הייתה כשבן ג'ונסון קבע 9.79, ויומיים לאחר
מכן התגלו בבדיקת השתן שלו שרידי סטנוצולול (סטרואיד אנאבולי). גם אם מסתכלים על
המאמן שלו, גלן מילס, רואים קשר ישיר לסטרואידים, אבל אני מציע לא להקדים בהאשמות,
כל עוד לא הוכחה האשמה של בולט בהחלט מגיעות לו תשואות על היותו האתלט הגדול
בהיסטוריה למרות שהתוצאה שלו מעלה חשד. מה שכן, אם מחר או מחרתיים יתגלה משהו
מפתיע בבדיקת הדם/השתן שלו, אני לא אהיה מופתע.
אולטרה סגול
בבלוג זה
בכל הבלוגים
