הבלוג האולימפי

היום בבוקר איחרתי לעבודה כי נשאבתי לצפייה במתחרות של השחייה הצורנית - ענף שבכלל שכחתי שהוא קיים, או יותר נכון חשבתי שהוא כבר היה צריך להיעלם. למרות שמדובר בפעילות גופנית המצריכה ריאות מפותחות, שרירים וקורדינציה, זה לא ממש ספורט מבחינתי. זה נחמד, זה פוצי מוצי, זה אסתטיקה יותר מספורט. כי אם זה כן, למה ברייקדאנס לא?

אבל למרות כל הביקורת, לא רק שנשאבתי לצפייה אלא גם הקלטתי את ההמשך, כי בכל זאת לא רציתי שיפטרו אותי על סעיף בייג'ין 2008. מילא אם היתה לישראל מדליה, אבל על חבורת רקדניות?

בכל מקרה, היום היה החלק השני של התחרות, שבו מתרכזים בצד האמנותי (אתמול בדקו טכניקה). גם לישראל היתה נציגות, עם צמד בנות רוסיה לשעבר. כל השופטים הן שופטות, וכל 24 זוגות המתחרים הן מתחרות - איך אמר משה גרטל ששידר: "אין פה גבר אחד לרפואה" (שכח את עצמו?).

על כל פנים, כל סשן החל כך: הבנות נכנסות בהליכה צבאית קשוחה, דופקות פוזה, מציגות פרצוף קשוח, מחכות למוזיקה, עושות איזה תרגיל קטן וקופצות ראש לבריכה. במשך שלוש וחצי דקות בממוצע לזוג, הן מפגינות שלל ברגים, השפרצות, תנועות מתואמות וחיוכים מעושים שרק גורמים להן להיראות עוד יותר מפחידות. למי שתוהה איך לא נכנסים להן מים לאף – יש איזה אטב שהן מרכיבות עליו.

המתחרות הראשונות היו המצריות, והן לא היו מוצלחות במיוחד. אחריהן קנדיות שאחת מהן מתהדרת במראה מפחיד מאוד, אבל מתברר שהן דווקא טובות ומה שבאמת מפחיד אצלן הוא שהן רק בנות 15 ו-16. היווניות והניו זילנדיות משעממות, והישראליות חסרות מודעות – בטוחות שהן בסדר גמור, למרות שאחידות ודיוק הן לא הצד החזק שלהן. בהתאם לגישה המוזרה הזו, אחת מהן אומרת על השופטים: "אני מנסה לא לייחס חשיבות לעמדה של מישהו שאני לא יכולה לדעת עליו...". נו באמת, טוב שלא בנינו עליהן למדליה.

אבל לא רק המתחרות הישראליות סובלות מבעיה, אלא גם הגוף הישראלי המשדר: דווקא את הרוסיות, שגרטל מכריז עליהן כעל "הצמד המושלם בבריכת השחייה" ואז מעניק להן מדליית זהב מטעם עצמו על תיאום מושלם – דווקא את תחילת התרגיל שלהן לא יכולנו לראות, מפני שלערוץ 1 היה יותר חשוב לשדר טונות של חסויות.

בגלל דברים כאלה בא לי להשפריץ מים על ערוץ 1 עד שחדרי השידור יוצפו. ואם עוד פעם אני אראה חסות של אגרה, אני אשחרר לתוך הבניין שלהם בריכה שלמה. אויש, אני כל כך לא פוצי מוצי. אולי בכל זאת היה עדיף שאוותר על נערות הברייקדאנס של המים.

(נכתב על ידי רב ערוצית)