כל מה שאני
היא תחושת החמצה בשביל אנשים אחרים?
אולי
זאת התכלית שלי
וזה לא יעזוב בחיים
אולי גם כשאמצא את המקום שלי בתוך כל היקום הזה
כל מה שיזכרו ממני
זו תחושת ההחמצה
והפספוס.
חשבתי לרגע קטן שאולי כבר עברתי את התיכון.
אבל אז אני מגלה שהאנשים בצבא הם בדיוק אותם אנשים בתיכון
וזה שהם בצבא
לא אומר
שהם בוגרים יותר
כי הם אותו הדבר
בדיוק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סימפטיה