יש דברים שלא משתנים.
דברים שנשארים אותו דבר.
הכינוי שלי בבלוג
התמונה
הקיום.
אולי זה השלב הזה בו לא אכפת לך מספיק כדי לנקוף אצבע ולרענן.
או אולי זה באמת מתאים וזה הכל.
מעניין אם אצליח אי פעם להשתנות
מעניין
אם אי פעם אהיה טובה יותר
או אשאר לנצח גוש של אבק בלי שום מושג לאן מועדות פניו המאובקות.
"את מרגשת אותי" הוא אומר לפעמים וזה כלכך יפה כי זה מרגיש שאני מזיזה משהו. משהו קטן.
אולי זה מה שחשוב...אני לא יודעת.
אשב לי במשרד ואלך להעמיד פנים שחורף עכשיו
עם תה מול המזגן הקפוא ועציץ הפרחים הנובלים שלי כי אני לא יכולה לטפל בצמח מסכן, אחריות גדולה מידי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סימפטיה