אתמול חשבתי לעצמי שהקשר שלי עם ההורים כבר לא מה שהיה פעם, התרחקנו המון בתקופה האחרונה.
אם זה אומר שאני הופכת למתבגרת רגילה אני שמחה, נמאס לי להיות שונה מכולם, נמאס לי להיות הילדה הטובה של אמא ואבא. אני רוצה חיים חדשים, חיים שיכילו את מה שאני אוהבת באמת.
בדיוק כשחשבתי שעבר המון זמן מאז השיחה העמוקה האחרונה שלי עם אמא אבא שישב עם אמא בסלון קרא לי.
כשהתיישבתי הוא קרץ לה "מה דעתך שנחשוף בפני הבת שלנו את הסודות שלנו?"
התערבתי בשיחה ואמרתי שאני אוותר על התענוג, אבל הוא לא וויתר, וטוב שכך.
אני חשבתי שהוא מתכוון לאיפה הם מחביאים את הכספת (>_>) אבל הוא התכוון למכתבי האהבה שהוא שלח לאמא בתקופה שהם יצאו עד החתונה.
במכתב אחד הוא כתב לה:
"אני רוצה שתהיי לי לגינת פרחים, ואני רוצה שתהיה לנו ילדה, שתהווה את פרח היסמין שייקשט את הגינה הזו"
"היינו צריכים לקרוא לה יסמין" היא לחשה לאבא באוזן.
אני כבר הייתי עסוקה בלמחות את הדמעות שזרמו על הלחי שלי בקצב מסחרר.
הם מאוהבים, יכול להיות שיותר מבעבר, ואין הרגשה טובה מזו. זה רק גורם לי לתהות האם אני אזכה לאהבה כזו?
סקיצות שנעשו היום בגלל שיעמום טוטאלי (בזמן שיחה עם דניאלושקה 3>)

וזו סקיצה של ציור משותף שלי ושל סופר סושי, אני אעלה את הציור המוכן כשזוהי תסיים לעשות לזה ליין ולצבוע את זה ^-^;;

ועכשיו, נא להכיר את מיצי!!!

*יותר תמונות בקרוב!!!*
CYA