לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  kmo

בת: 34

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

קשקושים (ציורים) בעת שעמום + סקיצה + מיצי


אתמול חשבתי לעצמי שהקשר שלי עם ההורים כבר לא מה שהיה פעם, התרחקנו המון בתקופה האחרונה.
אם זה אומר שאני הופכת למתבגרת רגילה אני שמחה, נמאס לי להיות שונה מכולם, נמאס לי להיות הילדה הטובה של אמא ואבא. אני רוצה חיים חדשים, חיים שיכילו את מה שאני אוהבת באמת.
בדיוק כשחשבתי שעבר המון זמן מאז השיחה העמוקה האחרונה שלי עם אמא אבא שישב עם אמא בסלון קרא לי.
כשהתיישבתי הוא קרץ לה "מה דעתך שנחשוף בפני הבת שלנו את הסודות שלנו?"
התערבתי בשיחה ואמרתי שאני אוותר על התענוג, אבל הוא לא וויתר, וטוב שכך.
אני חשבתי שהוא מתכוון לאיפה הם מחביאים את הכספת (>_>) אבל הוא התכוון למכתבי האהבה שהוא שלח לאמא בתקופה שהם יצאו עד החתונה.
במכתב אחד הוא כתב לה:
"אני רוצה שתהיי לי לגינת פרחים, ואני רוצה שתהיה לנו ילדה, שתהווה את פרח היסמין שייקשט את הגינה הזו"
"היינו צריכים לקרוא לה יסמין" היא לחשה לאבא באוזן.
אני כבר הייתי עסוקה בלמחות את הדמעות שזרמו על הלחי שלי בקצב מסחרר.
הם מאוהבים, יכול להיות שיותר מבעבר, ואין הרגשה טובה מזו. זה רק גורם לי לתהות האם אני אזכה לאהבה כזו?

 

סקיצות שנעשו היום בגלל שיעמום טוטאלי (בזמן שיחה עם דניאלושקה 3>)


וזו סקיצה של ציור משותף שלי ושל סופר סושי, אני אעלה את הציור המוכן כשזוהי תסיים לעשות לזה ליין ולצבוע את זה ^-^;;



ועכשיו, נא להכיר את מיצי!!!

*יותר תמונות בקרוב!!!*

CYA

נכתב על ידי kmo , 17/10/2008 18:04   בקטגוריות wtf, ציורים, אהבה ויחסים, אופטימי, פסימי, שחרור קיטור, סיפרותי  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בסופו של דבר אנחנו בני אדם, שנה טובה.


מה אאחל לראש השנה?
שחלומות יתגשמו? שנדע רק אושר ושמחות?
ו...?

אני אאחל שנדע להעריך אחד את השני, שנקבל תמיד החלטות נכונות ושלא נצטער על משהו שעשינו.
שנפסיק לשלם את מחיר אותן החלטות שגויות שקיבלנו במהלך השנים.
שנגיע למצב בו נהיה שלמים עם האדם שאנו כיום.
שנכבד את הצד האחר, וננסה להגיע לפשרות, שנצעד עוד צעד אל כיוון האושר.
שנזכה להערכה מצד כל אלו כשאנו אוהבים.
שנת אהבה, שנת דבש וסוכריות, שנה ללא מוות ושנה ללא דם והרג.
שנה בה נהיה בטוחים ומוגנים, שנה בה לא נדע עוד בכי.
שנת הגשמה עצמית וכיף.
שנה בה נחדש קשרים, נחווה אהבה נצחית שתגרום לנו לעוף אל מעלה.
שנה שבה אופטימיות נצחית תרחף מסביבנו.
שנה בה לא נריב עם כל העולם. שנה בה נבין את חשיבות המשפחה, ואת חשיבות התמיכה שלה בנו.

בשבילי ובשביל כל תלמדי י"ב אאחל שנת לימודים אחרונה מוצלחת, עם ציוני בגרות מעולים כמו שתמיד חלמנו, שנה מושלמת לפני החופש שלנו.

 

ויותר מכל אאחל לכולנו שנבין שאנחנו בסכ"ה בני אדם, אנחנו רוצים חיים נורמלים, מוגנים, ללא פחד וללא חרדות.

אאחל שנבין שכולנו נושמים את אותו אוויר, שותים מאותה טיפת מים.
שנה שנבין בה שעם כל ההבדלים בנינו אנחנו תמיד נישאר בני אדם. וזאת לא נוכל לשנות גם אם נרצה.
שנה מתוקה כדבש, כמו סוכרייה על מקל בטעם תות שבסופה מסתתר לו מסטיק בזוקה שלעולם לא יאבד לו הטעם המתוק.

 

קלטו את הבלון ליד הכינוי, אני בת 17 היום (:

נכתב על ידי kmo , 30/9/2008 11:08   בקטגוריות יצירתי, אהבה ויחסים, אופטימי, סיפרותי, שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הרגשה מוזרה, מחר אחגוג יום הולדת 17. ואו?


אני כבר יומיים מסתובבת חסרת מנוח מצפה שמשהו יקרה, וזה עוד לא קרה.
מחר אני סוף סוף אהיה בת 17. אני פשוט רוצה לסיים מגיל 16 הלא-מתוק שהיה לי.
זה דיי מבאס שיום ההולדת נפל על ראש השנה, אני לא אוהבת שאת היום הזה אני צריכה לבלות רחוק מהחברים.

זה מצב רוח ממש לא משהו, אני מרגישה שהולך להיות יום לא טוב מחר, וזה כל כך לא הגיוני.
אולי זו העייפות שפוקדת אותי כבר כמה ימים, אולי זה נובע מהרבה חרדות שלי, פשוט לא יודעת. ואני גם לא ממש מעוניינת לדעת.
הוא אמר שהוא יהיה הראשון שיתקשר מחר לברך אותי, "אני רוצה להיות הראשון שידבר איתך כשתהיי בת 17, אז אל תירדמי לי לפני חצות". הוא גורם לי לבכות למרות שהוא רק רוצה להצחיק. מבחוץ אני אחייך אבל מבפנים אני ארצה לחבק אותו ופשוט לבכות ולפרוק את הכל.

כל כך מתחשק לי לישון עכשיו, אבל אני לא יכולה.
יש לי תור אצל הספרית עוד מעט;
אני מסתפרת. סוף סוף.
נכתב על ידי kmo , 29/9/2008 14:49   בקטגוריות wtf, חברות, פסימי, שחרור קיטור, סיפרותי, אהבה ויחסים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



7,149
הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , יצירתיות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לkmo אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על kmo ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)