סיפור סינדרלה

סיפור על חיי ילדה מאוהבת....

אני מאוד מקווה שתהנו.. D:

אתמול בערב, כשהכוכבים זהרו להם בשמים והירח האיר את הרחובות השקטים, ישבנו לנו אני וחברתי ג'ולי במרפסת של חדרי. ראינו את כל העיר הגדולה, את כל האורות הקטנים והבודדים שהגיעו מביתם של תושבי העיר, שמענו כמה כלבים נובחים ותינוק בוכה. אבל חוץ מזה לא שמענו מילה, היתה דממה. ג'ולי הסתכלה אלי בעצב, היא ציפתה שאני יגיד משהו אבל אל הבנתי מה. בהיתי בה ופתאום היא אמרה "הכל נגמר". מה זאת אומרת הכל נגמר? מה נגמר בכלל? לא הבנתי אבל עדיין שתקתי ונתתי לה להמשיך, "הוא בגד בי" היא אמרה כאשר דמעות מתחילות להציף את עינייה הירוקות. שערה המטולטל נץץ מהאורות של המרפסת ולחייה האדימו מעט. התבוננתי בה וכשראיתי שהיא עומדת לפרוץ בבכי חיבכתי אותה חזק חזק ועדיין לא אמרתי דבר. ג'ולי היא החברה הכי טובה שלי, אני כל כך אוהבת אותה. אף פעם לא רבנו. אבל לפעמים אני מרגישה שמגיעה לה חברה יותר רצינית ממני כי אני סתם ילדה שהיא לא מקובלת אבל גם לא- לא מקובלת, לא מצטיינת בלימודים אבל גם לא טיפשה, לא יפה ולא מכוערת. בקיצור, סתם ילדה אבל היא תמיד אומרת שאני מושלמת ואני לא מבינה אותה, איך אני יכולה להיות מושלמת אם יש בי כל כך הרבה דברים לא טובים?

"ג'ולי, אל תבכי, הכל יהיה בסדר" אמרתי לה בניסיון לנחם אותה, "איך? איך יהיה בסדר? אנחנו נפרדנו!" היא צעקה אבל ידעתי שהיא לא כעסה אלי "מה לא בסדר בי?" היא לחשה, "זה לא את שלא בסדר. זה הוא שלא בסדר! איך הוא יכול לוותר על האפשרות להיות חבר של הילדה הכי מהממת בשכבה?" אמרתי, "אל תגידי את זה. אם הייתי כל כך מהממת הוא לא היה עושה את זה!!!". הפאלפון שלי צלצל אבל לא הייתי בטוחה עם לענות או לא "תעני" היא אמרה לי. עניתי ושמעתי קול מוכר, קול של גבר. "היי מרי, זה אני..." פתאום נזכרתי מאיפה הקול היה לי מוכר. נבהלתי.

"מרי? את שם?" שתקתי מרוב בהלה, אבל התאפסתי על עצמי ולחשתי "מה אתה רוצה ממני?! אתה לא חושב שעשית מספיק?" בטון דיבור שלי התגבר והתעצבנתי "מרי... מרי אני מצטער", לא הבנתי מה קרה.. למה הוא פתאום מצטער ועל מה, אבל היתה ליידי חברה במצב נפשי קשה לכן החלטתי שעד שאני לא מסיימת עם הדרמות שלה אני לא עוברת לשלי, "ג'סטן, אני לא יכולה לדבר עכשיו אז עם זה משהו דחוף אתה תוכל להתקשר אלי מחר. ביי" אמרתי במהירות כדי שהוא לא יספיק לענות לי. הלכתי לכיוון של ג'ולי באיטיות וחיבקתי אותה שוב "מי זה היה?" היא שאלה בסקרנות "ג'ס.. ג'סטן" לחשתי, "את צוחקת אלי? איזו חוצפה יש לבן אדם הזה להתקשר אליך אחרי כל מה שהוא עשה..?" היא הופתעה מהתשובה שלי בדיוק כמו שאני הופתעתי אבל לא רציתי להפוך את זה לשיחה אלי אז אמרתי לה שניתקתי לו באמצע ונדבר כבר מחר אבל אז הבנתי שזאת היתה טעות, "ניתקת לו? למה ניתקת לו? אולי היה לו משהו חשוב להגיד? לא שאני בצד שלו או משהו כזה.." פתאום נזכרתי מה היה המשפט האחרון שהוא אמר... 'מרי... אני מצטער' הרגשתי רגשות אשם. "ג'ולי, בואי נעזוב בינתיים את הסיפור הזה, את עוד לא סיפרת לי מה קרה לך עם שון. "טוב נוו... אבל ישר כשאני מסיימת לספר את מתחילה. סיכמנו?" היא שאלה עם חיוך גדול על הפרצוף, אז הנהנתי בהסכמה. "אז ככה, השעה היתה 5:00, אני ישבתי על הספסל בפארק ובהיתי בעץ אחד עד שפתאום ראיתי את שון. הוא הסתכל אלי וחייך" ניהיתי סקרנית "נוו.. מה אז?" היא המשיכה "הוא התיישב ליידי ונתן לי נשיקה בלחי. חייכתי וקצת הסמכתי" היא אמרה, "ישבנו שם איזה חצי שעה ודיברנו.. אבל אז פתאום קיבלתי אס-אמ-אס. היה כתוב שם 'ניפגש ב- 7:00 טוב מתוקה?' האמת היא שאני לא היחידה שראיתי את ההודעה... גם שון ראה אותה. אבל הוא לא ידע מי שלח אותה וישר הסיק את המסקנה שנשמעת הכי הגיונינת: היא בוגדת בי." ג'ולי התחילה לבכות "הוא שאל אותי עם זה נכון ואני לא הבנתי על מה הוא מדבר אז הוא התחיל לצעוק אלי שאין לי יותר מה להסתיר וכשניסיתי להסביר לו שזה היה אבא שלי הוא צעק שלא איכפת לו מה יש לי לומר ושהכל נגמר בינינו..." הפה שלי היה פתוח והשפתיים כבר התייבשו מרוב תדהמה "את... את רצינית?! את חייבת להסביר לו שזה לא נכון! את פשוט חייבת!" צעקתי "את אוהבת אותו, נכון?" היא הסתכלה אלי והורידה את הראש "נכון...", "אז למה את מחכה? לכי תספרי לו!"

ג'ולי השפילה את מבטה ואמרה "טוב, אני אלך הביתה.. כבר מאוחר, נדבר מחר" התחבקנו ונפרדנו לשלום. 'עכשיו אני אתקשר לג'סטין לברר מה הוא רצה..' חשבתי לעצמי. חייגתי באיטיות את מספר הטלפון שלו וכשסיימתי לחצתי 'חייג' אבל היה צליל של שיחה ממתינה אז חיכיתי, אבל גם בפעם השנייה שהתקשרתי היתה שיחה ממתינה אז החלטתי שאני יתקשר מחר. פתחתי בשקט את דלת הכניסה לבית כדי לא להעיר את אמא ואבא או את סברינה הקטנה. נכנסתי לחדרי ועל המיטה היתה מעטפה שהיה כתוב אליה "למרי יקירתי". היו לי פרפרים בבטן. הרבה מאוד זמן אף אחד לא קרא לי 'יקירתי', פתחתי את המעטפה באיטיות והתחלתי לקרוא את המכתב:

מרי היקרה,

הבנתי מהשיחה שלנו בטלפון שאת לא רוצה לדבר ואני מבין אותך. אבל חשוב לי מאוד להסביר לך למה נפרדתי ממך. אני חייב לציין שאני אוהב אותך כל כך ומעולם לא פגשתי ילדה יפיפייה כמוך ולכן הסיבה שנפרדתי ממך בכלל לא קשורה לזה. האמת היא שנפרדתי ממך יום לאחר שהודיעו לי שאנחנו נוסעים לשליחות של שנה באוסטרליה. את בטח חושבת לעצמך 'איך יכולת לא לספר לי' אבל הסיבה היא שרציתי שזה ישאר בסוד ועכשיו, את היחידה שיודעת מזה. הלווי שיכולתי להראות לך עד כמה אני אוהב אותך ועד כמה את חשובה לי.. אבל רק לבינתיים הבאתי לך מתנה מאוסטרליה ובקשה קטנה מאוד...

האם את רוצה לחזור אלי ולסלוח לי על הטיפשות שלי?

אוהב אותך תמיד,

ג'סטין 3>

ליד המעטפה ראיתי קופסה קטנה עטופה בנייר צבעוני וסרט מסולסל. פתחתי את העטיפה בעדינות כדי שהיא לא תקרע, ובתוכה מצאתי קופסה קטנה שמצוייר עליה לב אדום. פתחתי את הקופסה בסקרנות, לא היה לי שמץ של מושג מה היה יכול להיות בתוכה.. ובדיוק כאשר פתחתי אותה, היתה דפיקה בדלת. "מי זה?" צעקתי, אך לא היתה תשובה. הלכתי לכיוון הדלת אך בשנייה לפני שהספקתי לפתוח אותה היא נפתחה עלי בחוזקה. לשנייה אחת לא הבנתי מה קרה, הראש הסתובב לי כל כך עד שאני לא זוכרת מה קרא אז... כנראה שהתעלפתי, כי ברגע שפתחתי עיניים מצאתי את עצמי שוכבת במיטה כאשר אמא שלי יושבת לצידי בלחץ וליידה עומד אבי ומדבר עם איזה דוקטור בטלפון ומאחוריהם ראיתי מטושטש, נער מוכר. ניסיתי לקום אך ברגע שהרמתי מעט את הראש אמי התנפלה אלי בשאלות שבכלל לא ידעתי את התשובות שלהן, ופתאום נזכרתי מה קרה! מישהו פתח אלי את דלת החדר, אך... מי זה היה?.. אמרתי לאמא שלי שאני בסדר וביקשתי קצת פרטיות, והיא יצאה מן החדר ביחד עם אבי. עצמתי לרגע עיניים כדי לעכל את מה שקרה עד שפתאום שמעתי קול צרוד "מ..מרי? את בסדר?..." פתחתי את עיני בבהלה ולפני ראיתי את ג'סטין, הוא השתנה מאז הפעם האחרונה שראיתי אותו.. לפני שנה. "מה קרה?" שאלתי אותו "מרי אני שמח שאת בסדר! ואני כל כך מצטער על מה שקרה.. אני לא ידעתי שעמדת שם.." הוא אמר, הבנוננתי בו וצחקקתי לעצמי 'וואו לא הייתי מאמינה שבן אדם יכול להשתנות כל כך בשנה אחת!' "ג'סטין!!!" התנפלתי אליו וחיבקתי אותו, "אני כל כך מצטערת שדיברתי אלייך לא יפה.. לא היה לי מושג שבגלל זה נפרדנו.. האמת היא שהסיבה היחידה שהייתי מגעילה אלייך היא שהיית חסר לי..." הוא חייך אלי ונתן לי נשיקה קטנה בלחי. "אל תדאגי, אני לעולם לא אעזוב אותך שוב!! מבטיח"

יום לאחר מכן קיבלתי שיחת טלפון מחברתי ג'ולי, "מר.. מרייי!!!!!!" גימגמה חברתה "הוא... הוא בכלל לא רוצה אותי! הוא סתם ניצל אותי כדי לגרום לצ'ייסי לקנא בי.." היא המשיכה "מה הקשר צ'ייסי?!" שאלתי בהפתעה, "מרי! נווו את לא מבינה??? הוא הסתובב איתי כדי שצ'ייסי תקנא בי והיא תרצה להיות איתו!! נוו.. הוא מאוהב בה" אמרה ג'ולי בקול מבואס ואז נאנחה. "עם כך אז טוב שנפרדתם! את לא צריכה אותו!!! עם זה באמת מה שהוא עשה אז הוא חרא של בן אדם!! מגיעה לך מישהו יותר טוב.. הוא לא לרמה שלך!!!" אמרתי לה "אבל.. מה אני יעשה עכשיו??.." שאלה ג'ולי בקול חלש ומסכן, "ג'ולי.. חמודה, יש הרבה דגים בים! אני בטוחה שבקרוב את תמצאי מישהו הרבה יותר שווה ממנו :) יואוו כשחושבים על זה.. את זוכרת שראית איזה בחור חמוד במסיבה לפני שבוע?" שאלתי כשחיוך קטן הופיעה על פני, "כן.. נוו איך קוראים לו.. אה כן, דניאל.. הוא היה באמת חמוד.." היא אמרה והרגשתי איך הקול שלה נרגע, ידעתי שהוא האחד. "ג'ולי, תתקשרי אליו ותקבעו להערב! הוא בחור חמוד ונראה לא רע, תנסי, מקסימום לא ילך, תמשיכי לחפש D:"

בהמשך היום הלכנו, אני וג'סטין לגלידריה והזמנו מילקשייק ענק (בטעם תות- וניל.. הכי טעים) ושני קשים.. שתינו ביחד מאותה כוס, הרגשתי נפלא ^_^  אחר כך הלכנו לקולנוע וראינו סרט רומנטי.. בקטע המפחיד הוא חיבק אותי, ו.. תאמינו או לא.. היה קטע קטן בסרט שהיה מוזיקה רומנטית כזאת.. אז התנשקנו  כמו בסרטים O:

זה היה היום הכי מדהים בחיים שלי!!!!!

המשך יבוא..