אני לא מאמינה שהיום הזה הגיע.
שאני אשכרה הולכת לפרוש מכאן.
זה היה הבלוג האהוב עליי.הכי מצליח.
נכון,1500 זה לא כזה הרבה אבל תכלס? למי אכפת.
הבלוג הזה נתן לי כל כך הרבה.
כאן,קלטתי שיש לי כשרון כתיבה.
כאן בפעם הראשונה נהנתי באמת לכתוב,כתבתי את הרגשות שלי דרך קטעים קצרים.
כאן בפעם הראשונה בהסטוריות הבלוגים שלי היו לי מנויים ועוד 3!
כאן התבגרתי.מהכתיבה המצועצעת שהייתה לי פעם
נהייתי לבת עשרה מתבגרת.
במקום לפרוק על אנשים היא פורקת על נייר.
כאן בפעם הראשונה אשכרה אנשים הגיבו לי והגעתי אפילו ל80 תגובות.
כל כך אהבתי לכתוב כאן.
אבל זה חלף.אני עדיין כותבת ברור אבל כבר לא כאן.
יש לי בלוג של סיפורים בהמשכים ואישי.
לא אכתוב כאן יותר. אז להתראות...לתמיד 3>

בפעם האחרונה,חוטאת למגירה3>
D:
אה כן...ומי שמחפש אותי אני מופיעה בקוראים האחרונים,כן כן שם ברשימה האחרונה..
דאמ הטמטום > <