"אמבולנס לרחוב השקד 30 , ותמהרו!!!!!!!!!!"
"אני... אני מצטער לבשר לכם היא.... אני לא מוצא דופק. שעת מוות: 02:37"
"זה לא יכול להיות..... אתם משקרים, תפסיקו לשקר!! היא רק התעלפה!!!!"
"זה התקף לב.. מצטערים".
היי , אני לירן, בת 15 , עיניים ירוקות, שיער חום-שטני ארוך, יפה, גוף יפה, חברותית, בוגרת. לפני חודש אמא שלי נפטרה.. אומרים התקף לב. היא הייתה מקור ההכנסה העיקרי, ועכשיו שהיא.. שהיא מתה, המצב התחיל להידרדר. החובות והמינוס גדלו. התכנון הוא לטוס לארה"ב,חבר של אבא גר שם והוא הציע לו עבודה. לא המון כסף אבל יותר טוב ממה שפה.
"לירני מה את אומרת חמודה, איך הבית?" שאל אותי אבא כשהגענו לדירה החדשה שלנו בניו יורק. "ממש יפה אבא" אמרתי כדי שירגיש טוב יותר. אבל את הבית הקודם אהבתי הרבה יותר. "איך החדר החדש שלך? את אוהבת אותו?" שאל אבא. 'איכס. אי אפשר בכלל להשוות לקודם' אמרתי לעצמי. "כן הוא ממש בסדר אבא, תודה" אמרתי לו. אחי הקטן אהב את הבית גם, רק התבאס שאין יותר חצר גדולה. הלכתי לחדר והתחלתי לבכות. על זה שאין כסף, שאין יותר את אמא, את החברים...
למחרת הלכתי לבצפר. הציגו אותי בכיתה וכולם התייחסו אליי יפה. במשך הזמן מצאתי לי עוד ועוד חברים, ונהיינו חבורה כזאתי. בחבורה היה את:
* ג'ואי – המצחיקן של החבורה, נמוך קצת, שיער שחור לא ממש ארוך אבל לא ממש קצר [ כמו של ניק מהג'ואנס בראדרס ] שהוא מזיז לצד, עיניים כחולות, אוהב את הילארי ולא מספר על כך לאף אחד.
* דילן – היפה של החבורה, עיניים כחולות, שיער בלונדיני לצד גם, טוב לב.
* דניאל – השטותניק של החבורה, שיער חום עד הכתפיים, גבוה, עיניים חומות דבש, גם עלה מישראל, שנוא על המורים, עושה המון צרות, אוהב אותי.
* הילארי – האופנתית של החבורה , חברתי הטובה ביותר, נאמנה, מאוהבת בג'ואי, עשירה.
* אנה – הכוסית של החבורה, גבוהה ובלונדינית, רזה, רוסיה, בעלת חוש הומור גדול.
* אשלי – המחוננת של החבורה, בלונדינית, נערת מסיבות, פרועה, זנותית קצת, מתולתלת, מוציאה מאיות בלי ללמוד.
* אני כמובן – "הפיה הטובה" של החבורה, עוזרת לכולם ותמיד מצליחה להשלים בין חברים שרבו, בעלת ביטחון עצמי גבוה, רקדנית, עקשנית.
בילינו כל הזמן ביחד, אחרי הלימודים, בימי שישי... היינו החבורה המושלמת.
יום אחד, שהלכתי לחנות בגדים שמעתי אישה צועקת על מישהי בפלאפון. היא הייתה מאוד מטופחת ורק מלהסתכל עליה מבינים שיש לה כסף. "מה מתפטרת?! איך את חושבת שאני ימצא עכשיו עוזרת?! אני צריכה אותך למחר יש לי 3 ישיבות ואני לא יכולה לבטל!" צעקה האישה. "בערב גם באים אליי אורחים ואני צריכה בית מסודר. אני ישלם לך תוספת אם תבואי מחר זה מאוד חשוב לי" אמרה. לפי איך שהיא ניתקה בעצבים הבנתי שהעוזרת שלה לא יכלה. 'זאת הזדמנות נהדרת בשבילי' חשבתי לעצמי, 'אין לנו הרבה כסף וככה אני לא יצטרך לבקש מאבא יותר כסף ולהחמיר על המצב'.
"סליחה..?" ניגשתי אליה. "כן ילדה?" אמרה האישה בטון לחוץ. "אני לא רוצה להישמע חצופה אבל.. בטעות הקשבתי לשיחה שלך" אמרתי, "ואם את צריכה עוזרת חשבתי אולי.. תיקחי אותי?" שאלתי. "את ממש חוצפנית את יודעת?!" התעצבנה האישה. "אני מצטערת.. אבל בבקשה אני צריכה את העבודה הזאת, אמא שלי נפטרה לפני כמה זמן ואני לא רוצה לבקש מאבא כסף. גם ככה המצב לא הכי טוב. בבקשה..." אמרתי.
"את אומנם חוצפנית, אבל בואי אליי מחר בבוקר. אני יעשה לך ראיון עבודה מהיר ואם תהיי בסדר אני אקח אותך. אבל אם תאחרי תשכחי מזה. טוב ילדה?"
"כן בטח!" אמרתי. היא רשמה לי את הכתובת והטלפון שלה ועשתה אותי מאושרת.
"אבא!! אבא, נחש מה? מצאתי לי עבודה!" אמרתי שחזרתי הביתה. "עבודה? במה? בייביסיטר?"
"לא, עוזרת בית"
"בשום אופן לא!" אמר אבא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: