היי חברים ..
סוף סוף הסתיימו כל הבגריות , אפשר לנשום לרווחה .
אני יושבת כאן , ומנסה לחשוב איך לתאר את כל הסיטואציה הזאת ,
כדי שתבינו את המצב , ואת כל ההשלכות שבו .
אז אני אתחיל .. אני לא אסחוב אתכם הרבה .
שמי שיר , אני בת 16 וחצי .
מה עושה בחיים ?
שאלה טובה.
בוכה ?
לא .
מתבטלת?
לא .
מסוממת ?
ברור שלא !
כל היום לומדת ?
לא לא , זה לא הקטע .
אז ... ?
פשוט מאד , שמנה .
הדבר הכי עצוב, והנורא מכל , שמגביל אותי בכ"כ הרבה תחומים ,
עודף משקל !!
האויב הגדול והשנוא עליי, משקל ,
הוא רע.. כ"כ אמיתי , הוא לא למד לשקר קצת ?
לא , אה ? ?
הגעתי לנקודה בחיי , שאין בה מוצא יותר .
אני עומדת שנה וחצי לפני גיוס .
זאת אומרת.. גיוס שכרגע לא ייהיה .
למה ? התשובה היא עודף משקל חולני .
חשוב לי שתבינו , לא מדובר על 5 ק"ג , או 7 .
מדובר על 60 ק"ג עודפים .
אני יחסית גבוהה לגילי , מטר 80 .
הכל יחסי , שלא תחשבו שהגזמתי .
עודף המשקל הזה , עולה לי בבריאות ,
עולה לי בעצבים ,
בשמחת חיים ,
ברמת הריכוז ,
ברמת הרצון להיות מי שאני בכלל .
אי אפשר להמשיך ככה..
הגעתי למסקנה , שאני חייבת לשים לזה סוף ,
אבל סוף לכל החיים , לא לתקופה של חודשיים שלושה .
לא הצלחתי להוריד ולו גרם אחת לבד , הייתי אצל כל הדיאטנים , הרופאים המומחים ,
בלעתי את כל "כדורי ההרזיה" האפשריים , כלום כלום , פשוט כלום לא עזר לי .
הכל חרטא ? ! לא חושבת , אני לא מספיק יציבה ? אולי .
לא בדקתי לעומק..
מה זה חשוב עכשיו ....
...
......
אני הולכת לעשות ניתוח ,
זהו , נגמרו המשחקים והשטויות ,
ההתמודדות היום יומית הזאת ,
הקקלות האין סופיות האלה של כל האנשים בחוץ .
אני הולכת להיות שווה , מתמזגת עם הנוף הישראלי ה " יפה " .
דיי , מספיק להיות חריגה .
קיצור קיבה .
הפיתרון היחידי ,
במה זה כרוך ?
בכ"כ הרבה דברים ,
בחוויה הזאת , אתם כולכם הולכים ללוות אותי .
קיראו מה שאני כותבת ,
אל תעשו את אותה השגיאה כמו שלי ,
תאהבו את עצמכם ,
האמינו ביכולות הפנימיים שלכם ,
אל תוותרו.
אני חדשה פה , אפשר להגיד מזל טוב .
שיר .