יומיים קשים עברו עלי, הייתי חולה מתה39 חום, הלכתי לבדיקות הרופאה אפילו לא יודעת מה היה לי.
כנראה שזה היה סתם וירוס,
וכרגע אני מרגישה הרבהרבהרבה יותר טוב:)
חזרתי לנגן שבועיים לא נגעתי בגיטרה כי לא היה לי זמן
זה היה חסר לי כלכך, למרות שעברו רק שבועיים.. יותר מדי בשבילי
מוזיקה שמתפרצת מהלב אל המיתרים,
אין דבר יותר יפה מזה.
את יום האהבה, העברתי לבד בבית
למרות שידיד שלי הציע לי נאלצתי לסרב, ולא דווקא בגלל שהייתי חולה כי הרגשתי הרבה יותר טוב אחרכך
אלא בגלל שידעתי שהוא ינסה לנשק אותי
בהתחלה קצת התלבטתי כי אני ממש מתגעגעת לכל הביחד
זה באמת חסר לי, המון זמן לא היה לי חבר. וגם האחרון שלי,שהיה ביום העצמאות, היה פשוט כישלון.
אבל לא, דיברתי עם ידיד אחר שלי והתייעצתי איתו מה לעשות בנוגע לידיד שהציע לי לצאת איתו
הוא אמר לי לא לפעול משעמום אלא לפעול מתוך הרגשות, ובאמת עשיתי כך
סירבתי לצאת איתו ואז מתוך טיפשות הוא פשוט אמר לי שהוא מאוהב בי והוא התעקש שנהיה ביחד
זה היה מצב מביך בטירוף, סירבתי שוב ואז פשוט רבנו. פשוט הזוי. ><
בערב דיברתי עם עוד ידיד, סנדרו
כלכך מדהים, הייתה שיחה באמת מדהימה איתו
היה פשוט הכל בשיחה אחת, צחוקים, הבעת רגשות, פריקה
התגעגעתי לשיחות כאלו
אני חושבת שאני מתחילה קצת לחבב אותו.
שיר יחידי שאני ממש אוהבת שלה,
הוא נדבק לי לראש..
אולי בגלל שהוא כלכך מזכיר לי תקופות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Her name is Ophir.