יש לה ילדה שמסתתרת מאחורי המסך של המחשב,ילדה שכותבת בלוג. בשביל לפרוק,
כשהיא בוכה, כשהיא שמחה, כשהיא רוצה לדבר עם מישהו
זה המקום.
היא שאלה את עצמה, למה דווקא בלוג ?
למה היא לא יכולה לדבר פנים מול פנים ?
בחיים היא לא הייתה סגורה כלכך כמו שבזמן האחרון, לא - היא ממש לא מתגאה בזה.
יש לה 1054 חברים בפייסבוק ומתוכם היא מכירה 90%
איך זה שעם כלכך הרבה חברים אי אפשר באמת לדבר עם אף אחד,
זה מוזר. זה אפילו עצוב.
פעם חשבתם, מי באמת מכיר אותכם? אם יש בן אדם כזה?
האם אתם בכלל מכירים את עצמכם ?
אני , כבר לא יודעת מה אני,
אני לא חושבת שאי פעם ידעתי
התחלתי להתייאש כלכך בקלות, היום גם כמעט נהרגתי בגלל זה.
אני מאכזבת,
אני מאכזבת את חברים שלי, אני מאכזבת את המשפחה שלי,
הכי גרוע - אני מאכזבת את עצמי.
אני כותבת את זה בבכי, וזה כזה הזוי
אני לא אוהבת לבכות זה לא עושה לי טוב
כל השנה הזאתי הייתה סיוט אחד גדול.
באלי להעלם מפה ולהתחיל מחדש, אבל אני מפחדת
אני כזאתי פחדנית ועלובה,
אפילו לברוח אני לא יכולה.
מסתבר שיש עוד שיר שלה שאני אוהבת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Her name is Ophir.