אתמיד ואנצח בכל בעז"ה

יום ארוך.. יום קשה.. יום כאוב.. יום עצוב.

היום הוחזרו החיילים החטופים לארץ, הם שבו. קרנית נדרה נדר להשיב את אודי והוא שב.

כמה רגעים לפני שהם שבו.. הייתה תקווה... שבב של אמונה בחייהם! בהשרדותם!

אבל לא! הם שבו.. אך בשינוי.. הם שבו לא עומדים.. הם שבו שוכבים! שוכבים בארונות.. ומתים!

אודי ואלדד גיבורים שכמותם.. אומנם מתים בגופם אבל חיים ברוחם! הם חיים בכל אחד מאיתנו.. הרוח שלהם חיה.. והיא תלווה אותנו!

את תחושת המחנק והעצב קשה לי לתאר במילים.

האם הצלחנו? האם כשלנו? תלוי את מי שואלים?! בצד השני חוגגים את ניצחונם.. בצד שלנו.. מלטפים ומחבקים את המשפחות ופשוט תומכים.

משהו שעיצבן אותי היום במיוחד- רק היום שמתי לב שקראו לעניין הזה 'עסקה' הרי מדובר פה בחיי בני אדם, יותר מכך בחיי לוחמים שנלחמו למען עמ"י, למעננו!

את האכזריות וחוסר האנושיות שבצד השני אמנע מעצמי לכתוב ולתאר לכם. כי זה רק יעיק ויעצים את תחושת הכאב.

הכל התנהל בצורה כל כך גרועה! מדינת ישראל מפגרת בזמן! נותנת לזמן לחלוף ולחלוף.. שעוד וועדה תקום ועוד אחת.. ומה איתם?!

אני תוהה לעצמי עכשיו, בשעה זו איך מרגישים החיילים שלנו כרגע. האם הם מרגישים שיש להם גב? שיש להם על מי לסמוך בשעת צרה? אני מטילה ספק בכך.

היום עבר לו בהרגשה נוראית! בהרגשה שיכולנו להביא 2 אנשים מאושרים וגאים הביתה ולא הצלחנו. יכולנו לשמח 2 משפחות ולא הצלחנו. יכולנו לנהל זאת יותר טוב ולא ניהלנו.

יכולנו לא להגרר למשחק שלהם ונגררנו. לא רוצה להאשם אנשים, פשוט מציגה עובדות. גם לא יעזור לי להאשים אותם.. זה רק יעמיס עוד על האובדן.

אודי ואלדד, רוצה למסור לכם מסר.. מאמינה שבאיזשהו אופן זה יעבור אליכם..

רוצה לומר פשוט תודה! תודה על האמונה שדגלתם בה! שצריך להתגייס ולהגן על מדינת ישראל.. תודה על שנלחמתם! על שהגנתם!

תודה על האומץ להסתכן למען אחרים.. תודה על הערכים שהנחו אותכם. פשוט תודה!

ואני רוצה לומר גם סליחה! סליחה שלא עשינו מספיק. סליחה על שלא מיהרנו בזמן. סליחה על התחושות הנוראיות שעברתם.

בעודי מסתכלת על החדשות, רואה את הכל.. חושבת על אותו אחד.. אותו אחד שעדיין שם.. חושבת על גלעד שליט.

ה'עסקה' שלו צריכה להתבצע בימים הקרובים.. מי ייתן ונבצע אותה בדרך הכי טובה שאפשר, על הצד הטוב ביותר!

ושנביא בעז"ה אותו חי ונושם! בטח חושבים על המחיר שנצטרך לשלם?! גמני חושבת על זה.. ופשוט אין לי מילים.

משהו שהבחנתי בו- זה האחדות של מדינת ישראל! רוב המדינה נרתמה למאבק להחזרת השבויים.. חיים או מתים.. אבל מחזירים!

יכולה לומר שהיום, בימים האחרונים אני גאה להיות תושבת במדינה כי יש אנשים נפלאים! המדינה תמכה ועזרה למשפחות..

נרכין ראש, נבכה, נעודד, נתמוך.. אבל ביייייייייחד!!! זה מה שחשוב ה'ביחד'!

לילה טוב.

משגע אותי כשאנשים חושבים שלא יכולים

מדאיג אותי כשאנשים משפיעים לרעה על אחרים

כואב לי שאנשים לא אמיתיים עם עצמם ועם אחרים לפעמים

עצוב לי שאנשים נכנעים מראש ולא מבינים

משגע אותי לדעת שאפשר אך זה לא מתממש

מדאיג אותי לנשום אוויר ולדעת שהוא עכור

כואב לי שהשחור משתלט ולא נותן לראות מעבר

עצוב לי לחיות כך ולא לעשות כלום..

לכן.. בהשראת החבר המקסים שלי והיחיד..[כי אתה היחיד ואני אוהבת אותך!]

יצא מליבי משהו באמת אמיתי..

בתקווה שייתן מענה למישהו אחד שכרגע עצוב ומדוכא..

אם זה ייכנס לליבו של אדם אחד, עשיתי את שלי..

מי יודע אולי זה מוקדש במיוחד לך???!!!

אלו משפטים שיצאו מן הלב.. ומקווה שייכנסו אל הלב:]

על מנת להיות טוב יותר עלייך לתת מעצמך

על מנת לתת מעצמך עלייך לעזור לאחרים

על מנת לעזור לאחרים עלייך לרצות בכך

על מנת לרצות בכך עלייך לדעת שאתה מסוגל

על מנת להיות מסוגל עלייך לשפר את בטחונך

על מנת לשפר את בטחונך עלייך להתגבר על הקשיים

על מנת להתגבר על הקשיים עלייך לאזור כח ותעוזה

על מנת לאזור כח ותעוזה עלייך להיות אמיץ

על מנת להיות אמיץ עלייך ליטול סיכונים

על מנת ליטול סיכונים עלייך להתמודד עם כישלונות

על מנת להתמודד עם כשלונות עלייך ליטול אחריות

על מנת ליטול אחריות עלייך להבין שהכל תלוי רק בך

על מנת להבין שהכל תלוי בך עלייך לדעת שאתה מסוגל לכל

על מנת לדעת שאתה מסוגל לכל פשוט עלייך להאמין בעצמך!

ובנימה אופטימית זו- אאחל שבוע מקסים, מלא באור..

והפיצו מהאור שבכם לכולם

יושבת פה לבד בחדר.. תוהה ומתבוננת על העולם..

שנדמה שהכל נדם ונרגע..

תוהה פה לבד בחדר.. ומסתכלת על כל הטוב.. אך לא שוכחת את הרע..

ושואלת את עצמי- מה אני עושה פה? מהו תכלית חיי?

מי אני בכלל?

להביט במראה יכולה.. אך מיהי הדמות המשתקפת במראה?

הייתי רוצה מראת פנים.. שתשקף את כל מה שמפנים.

לפעמים נדמה לי כי אני ממציאה דמות שרחוקה מהמציאות

דמות שתשקף את כל מה שלא..

כל מה שכולם רוצים ומה שאני לא!

הבפנים זועק החוצה, זועק לאמת האמיתית!

לאמת שאינה יודעת לשקר..

בעוד שהבחוץ נשאר בגדר חוץ.

ושוב רואים את מה שאני לא ומה שכולם רוצים..

ואותה דמות כבר לא נמצאת בתוך המציאות..משום שרציתי שתצא ושתפסיק להעביר ושדר תחושות שהם לא אני..

כנראה שהיה לי נוח עם הכל.. נוח לא להיות אמיתית.. כי זה חוסך הסברים ודאגות שלרוב מתלוות..

נהנת לרחף בעולם שהוא רק שלי! עולם בו הדמויות האחרות אינן תקפות.. הן פשוט מתפוגגות..

מקום קסום שאליו אני הולכת בדמיון.. מקום מסתור שהמציאות קצת מאיימת..

אני רגועה ושלווה בידיעה שאני באמת יודעת מי אני.

"טיב העתיד תלוי בטיב האדם שיחיה מחר..

    וטיב האדם תלוי אך ורק במעשיו היום.."