לכל האנשים המדהימים שקוראים כאן , כפי ששמתם 333> , בזכותם נשארתי כאן .

 המון המון תודה לכם , על הכל .

ולקח לי המון זמן לחשוב על הפרק , אני מקווה שתאהבו ><"

אוהבת אותך . שבת שלום + יום אהבה מאושר.

פרק 3- מל .

דלת החדר נפתחה , החבאתי מהר  את היומן מתחת לכרית , "היי מל , מה את עושה?" שאלה אותי קייסדי, "סתם .. את יודעת , קראתי משהו .." אני עונה לה ומתחמקת מן התשובה המדויקת .

"טוב.." היא עונה לי בטון מפקפק , יצאתי מן החדר הקטן . קייסדי נשארת שם לבדה , "לאן?" היא שאלה אותי וסובבה את ראשה לעבר הדלת, "לטייל" עניתי לה ויצאתי .

יצאתי מדלת המעון הגדולה והישנה , וישבתי בחצר .. "לא! הסוודר" חשבתי בלב , כשרוח קרירה נשבה על גופי , רצתי  חזרה פנימה , ופתחתי את הדלת במהירות, לא האמנתי למראה עיני .

ראיתי את קייסדי מחטטת לי בארונות , במגירות  ,במה לא? אפילו היומן היה פתוח על הרצפה , לפתע היא סובבה את ראשה אלי , וקלטה אותי מיד.

"מה לעזאזל את חושבת שאת עושה?" צעקתי עליה , היא לא ענתה לי , "מחפשת משנהו." השיבה לי מספיר שניות מאוחר יותר , "בין החפצים שלי?" המשכתי לצעוק , "אני באמת מצטערת שאנחנו ישנות באותו חדר.." היא ענתה לי .

"טוסי לי מהדברים!" התנפלתי עליה ,  התחלתי להרביץ לה. אם היה משהו ששנאתי היה שנוגעים לי בחפצים הכ"כ אישיים שלי . אז אני לא מתכוונת לוותר לה הפעם , זאת לא פעם ראשונה , שאני רואה אותה פשפשת לי בדברים .

 קייסדי כמובן עשתה עניין , והתחילה לבכות ולצרוח .

"מה הולך כאן?" נכנסה ג'ייד , וניסתה להפריד בינינו . אך ללא כל הצלחה , רצה במהירות לקרוא לאחד הבנים , סביר להניח שלכריס. רק לו אני שומעת מכל הבנים  , את האחרים אני בכלל לא מחבבת .

הדלת נפתחה לה שוב ,ג'ייד עמדה שם ולידה הארי , כנראה שכריס עוד לא סיים לעשן , חשבתי .

הארי אחז בבטני, וניסה להרחיק אותי מקייסדי המדממת , ג'ייד מיד רצה למטבח להביא מגבות , ותחבושות כדי לכבוד את קייסדי הבוכייה .

"בואי הנה" תפס אותי הארי כשראה שאני מנסה לחזור אליה  , הוא אחז כ"כ חזק ביד שלי שאפילו לא התאמצתי להמשיך, "חתיכת בת זונה , ממזרת!" צעקה עלי קייסדי , הפעם היא באמת הגזימה , איך היא מעלה בדעתה לקרוא למישהי שלא מכירה את אמא שלה , בת זונה?

הפעם ניצלתי את זה שהארי קצת הרפה מידי וזינקתי אליה , לא תכננתי לוותר לה , אני ארסק אותה . לא סתם הייתי שלוש שבועות ברחוב , למדתי להסתדר. אני יודעת להתגונן כשצריך .

שרטתי את פניה , אם כי לא היו לי ציפורניים ובכל זאת היא דיממה גם משם  ,  ג'ייד נכנסה לחדר .

"מה קורה לכן בנות? " היא שאלה אחרי שהארי תפס אותי שוב והושיב אותי על המיטה שלי , "היא מחטטת לי בדברים!"  עניתי בכעס , "זאת סיבה להרביץ לה?" שאלה אותי ג'ייד וגילמה את דמות האימא. לא סתם קוראים לה "אם בית" , נו באמת ?  שתניח לי לנפשי .

"אני לא סתם ארביץ לה על זה , אני אגרום לה לא לשכוח בחיים מי זאת מלאני ג'ייספר. " עניתי בגאווה , וחייכתי חיוך של ניצחון .

"כפי שאתן בוודאי מבינות .." התעלמה ממני ג'ייד , "אתן לא ממשיכות לישון ביחד"  היא המשיכה בדבריה , "נכון מאוד , אני עוזבת ." הודעתי לה .

היא לא ענתה , היא כבר ידעה לסנן אותי מתי שהיה צריך .

"אז מלאני את עוברת לישון בחדר היחידי שיש בו מיטה פנויה , בחדר של הארי . " היא הודיעה לי.

עיניי נפערו לרווחה , "איתו?" שאלתי והצבעתי על הארי שישב לידי , "כן. אני יודעת שאנחנו חורגים מן הכלל  ,אבל את לא יכולה לצאת מכאן . את עוד קטינה" היא מסבירה לי .

לא עניתי לה , ידעתי שהיא לא חוששת שאעשה איתו שטויות , וגם אם כן . זאת לא תהיה הפעם הראשונה שלי , זאת לא תהיה .

 . . .

התחלתי לארוז את חפצי  "את צריכה עזרה?" שאל אותי הארי , "לא" השבתי בגסות והמשכתי בענייני, הוא השפיל את מבטו מטה , נראה שהיה נבוך מן התשובה שלי.

סיימתי לארוז את דברי , בשקט . "איפה החדר?" שאלתי אותו מאחור יותר, ופניתי את הדלת מכדי לצאת ממנה .

"בחדר האחרון המסדרון , הוא אמר והצביע על אותה דלת כשהיינו מחוץ לחדרי הישן .

"תביאי לי תיק אחד" הוא ביקש , "לא" עניתי והמשכתי ללכת , הוא פסע לצידי , נכנסנו לחדר האחרון במסדרון .

החדר היה מוזנח מאוד , אפילו יותר מהחדר הקודם שלי , שנחשב לחדר מאוד מוזנח , כי לא טיפלתי בו , כמו שהייתי אמורה לעשות .

התיישבתי על המיטה , ולידי שמתי את התיקים ... לפתע הארי התחיל להוציא בגדים מן התיקים שלי ולסדר אותם בארון לידי , "מה אתה חושב שאתה עושה?" אני שואלת אותו מבולבלת , "עוזר לך" הוא מסביר ומחייך .

"מישהו ביקש ממך?" אני חוזרת לחקירה , "לא , אבל את צריכה ללמוד לקבל עזרה כשמציעים לך " הוא ממשיך בשלו , ומקפל כמה מן הבגדים שהכנסתי בבלגן.

נדהמתי ממנו , אני לא מכירה הרבה בנים כמוהו , שהיו מסוגלים לעזור לי בדברים כמו אלו .

"תגיד .." התחלתי לשאול אותו , "כן?" הוא שאל אותי ושם לב שאני מתחילה להאמין בו  , הוא באמת היה חמוד , מתעניין , מקשיב , לא כמו כל השאר , ז"א למעט כריס .

"יש לך יומן במקרה?" אני שואלת אותו, הוא השתתק , פשוט לא ענה . פניו נהיו אדומות , "אתה יכול לספר לי .." אמרתי לו , "האמת .. שכן ," הוא השיב לי , "באמת?" נדהמתי . הוא הנהן בראשו להסכמה .

עכשיו הכל התחיל להסתדר לי , היומן , מה שהוא כתב , אבל איך לאזעזעל הוא יכול היה לכתוב ביומן שלי? מתי היה לו זמן להיכנס לחדר שלי? מתי?

"יכול להיות שהיומן שלך כחול כזה? " שאלתי אותו כדי להיות בטוחה , "איך את יודעת?" הוא שאל אותי ועיניו נפקחו לרווחה , "תשמע משהו מאוד מוזר קורה כאן .." אני אומרת לו , "משהו כמו מה?" הוא שואל מבולבל מתמיד ...

"אני לא יודעת איך להסביר לך את זה ..." אני עונה לו , ושקט .

"חכה לי שנייה " אני מבקשת ממנו ומתחילה לחטט בתיק הקטן יותר, "הינה , זה במקרה דומה ליומן שלך?" אני שואלת אותו ומציגה בפניו את היומן שקיבלתי במתנה מ- L , "מה? איך היומן שלי הגיע אלייך?!!" הוא צעק עליי, וחטף את היומן מידי , "לא! זה בכלל היומן שלי , קיבלתי אותו מתנה" אני מסבירה לו , "לא , אני יכול להבטיח לך שזה היומן שלי .." הוא אמר ונאנח . 

"אני לא יודעת מה לומר לך .. היומן כל היום היה בחדר שלי , מתחת לכרית." השבתי , "איך זה יכול להיות? רק היום הספקתי לכתוב בו , ואני בחיים שלי לא נכנסתי לחדר שלך ,ז"א למעט עכשיו.." הוא ענה לי , 

אני הייתי בשוק , "היי מה זה?" אני שואלת אותו ומצביעה לעבר יומן זהה ליומן שהחזיק בידו . 

"מה? מה הולך כאן?" הוא לא הבין כשבהה לעבר היומן הכחלחל השני, "איזה מבינהם הוא היומן שלי?" הוא שאל ופשוט לא קלט , "בוא נפתח .." הצעתי .

אחרי מספר שכנועים הוא הסכים לפתוח לקרוא ביומן  , להפתעתנו הגדולה..

בשני היומנים היה רשום בדיוק אותו דבר , היה רשום בדיוק את מה שקראתי בבוקר.

 אנחנו לא ידענו מה לחשוב .. היינו כ"כ מבולבלים  "קחי" הוא אמר , והושיט אלי את היומן שלי , אם הכתוביות שלו, "תודה .." אמרתי ותפתחתי את היומן ...

באמת שלא היה לי מושג מה קורה כאן  , זה היה הדבר הכי אבל הכי הזוי שקרה לי בחיים . 

אנשים שלי? אני רוצה להודות לכם על כל התגובות המקסימות XD

אני ממש שמחתי לכתוב ושאתם אהבתם  .זה חשוב לי .

אבל .. אני סוגרת ~

אין לי עוד רעיונות בנתיים . וחבל : \

אתם מוזמנים להגיב את דעתכם  ,אני מקווה שהכל יסתדר :C

*עריכה עריכה עריכה*

הגעתי להחלטה , לאור כל התגובות הללו..

אני חשבתי על זה שוב , וטוב מאוד . ואני ... לא ... אני לא מתכוונת להפסיק באמצע .

אז תודה לכולם  , אני נשארת : ]

תאחלו לי בהצלחה , מקווה להעולם פרק 3 ( סוף כל סוף ) היום!!

פרק 2 – מל : הוא אפילו לא מראה את זה

קייסדי יצאה מספר דקות מאוחר יותר, נשארתי לבדי בחדרי הקטן , אשר קירותיו צבועים לבן, לבן משעמם .

היה קר , ניגשתי לארון הישן הניצב בפניה ימנית בחדר , ושלפתי משם סוודר ירוק , "מל!!" נשמעה צעקה של אישה מבוגרת , סידרתי את השער ויצאתי מן החדר , בלובי שרר מין שקט מפחיד כזה ,

"מל .. בואי הנה " זירזה אותי ג'ייד אם הבית , "למה?" אני שואלת אותה ובאה בריצה,  "יש ילד חדש .." היא  מסבירה  לכולנו .. בנות אחדות התלחששו , התפללו שיהיה יפה . בנים אחרים חששו למקומם , היה ניתן לראות את הבעת פניו המודאגת של כריס ,  אולי ה"חדש" יתפוס את מקומו?

ורק אני  , רק אני לא חשבתי על כלום , אפילו קייסדי .. גם היא התלהבה , "בן חדש?" שאלה איימי, "כן.." סיפרה ג'ייד. 

איימי פערה עיניים , וכמו שאני מכירה אותה התחילה לדמיין לעצמה שהיא ובן החדש , יהיו ביחד.. כמו נסיך ונסיכה ויחיו באגדה . יש לה דמיון מפותח מדי .

"מל?" שאלה ג'ייד , "יש לך משהו להגיד?" היא שאלה אותי , "לא ,למה ?" אני שואלת ולא מבינה מה פשר השאלה , אם היה לי משהו לומר .. היא לא חושבת שהייתי אומרת אותו?

"תגידי .. איך קוראים לו?" שאלה קייסדי , "אני חושבת שהארי  ," מלמלה ג'ייד.

הארי ,  הארי .. כמו ההוא שכתב ביומן? חוטי המחשבה שלי המשיכו לעבוד שעות נוספות , התחלתי לחשוב , מה אם הארי הוא הארי ההוא? שכתב ביומן? אני הוזה! מה הסיכוי שזה יהיה אותו ילד?

"אתם יכולים להתפזר , " שיחררה אותנו ג'ייד , "מל?" שאלה אותי קייס וניגשה לעברי, "מה?" אני שאלתי אותה בעודי ממשיכה לחשוב על העניין .

"מה אם זה אותו הארי?" היא שאלה אותי,  כאילו קראה את מחשבותיי. זאת לא הייתה הפעם הראשונה שקלעה בול במה שחשבתי.

"גם אני שואלת את עצמי את אותה שאלה " אני משיבה לה.  "בואי .." מבקשת ממני קייסדי ,"אין לי כוח " אני משיבה לה , היא מפנה לי את גבה והולכת . 

אני יודעת לא להתייחס ברצינות "לקטעים" האלו שקייס עושה לי , "מל!!" צעקה אלי איימי, "מה מה? !!" אני משיבה בעצבנות , מה קורה לכולם שהם מחפשים אותי פתאום?

"הוא מגיע .. "היא מודיעה לי , "מה אכפת לי ממנו ? " אני משיבה לה , באמת שלא היה לי אכפת ממנו , אני עוד לא מכירה אותו בכלל . מה לי ולו?

אני יודעת , אולי אני קשה מידי .. אבל ברצינות ? מה עשו ממנו אליל, מסכן .. הן אפילו עוד לא מכירות אותו , והן כבר מתווכחות מי תהיה איתו.

הדלת הגדולה של המעון חרקה , משמע מישהו נכנס , המישהו הזה קרוב לוודאי היה הארי , אולי אותו הארי מהיומן.

פתאום גל של סקרנות רץ בתוכי , אני חייבת ללכת לוודאי שזה לא אותו אחד , להישאר רגועה .

רצתי לעבר  דלת הכניסה , נער נכנס .. כנראה זה הארי ,הוא השפיל מבטו , נראה שנפל עלינו ילד ביישן , ילד שאנחנו לא רגילים לקבל כאן . פה נמצאים , ילדים בעלי ביטחון עצמי שואף ל100 מתוך 100 .

והיוצא דופן .. יישאר , תמיד ... יוצא דופן , ובכל אופן .. היה בו משהו מעניין , משהו מלהיב . הוא נראה בן אדם טוב , דבר שלא רואים כאן הרבה ,אפילו אני לא מלאך , עם כנפיים והילה , ואני גם לא מציגה את עצמי כאחת שכזאת .

"היי.." הוא אמר בביישנות , הבנים צחקקו מעט ונרגעו , הוא היה נער יפה תואר , אבל בגלל הביישנות שלו הם לא דאגו , וידעו .. שהוא לא "ייקח" להם אף אחת מהמעון .

"מלאני .." צעק אלי כריס , סובבתי את ראשי , "תצטרפי אלינו?" הוא שאל אותי .. והמשיך ללכת לעבר החצר , לא השבתי לו ורק עקבתי אחריו .

התיישבנו בחצר האחורית , ב"מסתור" שהיה לנו , אני כריס ועוד כמה חברים , הם הדליקו סיגריה , והציעו לי גם .

"מאיפה למדתם שמציעים לבנות?" אמר כריס , וקם ממקומו .

הבנים השתתקו ,  כמו תמיד . כשכריס מעיר על משהו , העולם מתהפך , אם כי עליי להודות שהוא  התנהג בג'נטלמניות מאז ומתמיד , במיוחד כלפיי.

"איזה מזל  .." אמר ונאנח כריס , "מה מזל?" שאלתי אותו . הבנים האחרים עוד היו בשקט , והמשיכו לעשן .

"מזל שהארי הזה ... לא משהו , אני לא רוצה שהוא ייקח לנו אותך.." הוא אמר וצחק , ",

"מה זאת אומרת הוא לא ייקח אותי ממכם?" אני שואלת אותו בפליאה , "כן.. את יודעת .. " הוא מתחיל לומר, הבנים האחרים מצחקקים להם , בשפה שרק הם מבינים , משהו משולב בין רוסית לגרמנית . לכו תבינו .

"האמת שלא הבנתי .." אני מסבירה לו , "תראי, לא אכפת לי מהבנות האחרות .. אבל את.." הוא ממשיך, "מה?" אני שואלת ולא מבינה. באמת שלא הבנתי, אני וכריס ידידים מאוד טובים , כמו אחים .

מאז שנכנסתי לפה , הוא שמר עליי תמיד.

"את יודעת כמה שאת חשובה לי ? נכון? " הוא שינה נושא , הנהנתי בראשי , "תני חיבוק" הוא מבקש, ואני מחבקת אותו , וחושבת בלב "מה עובר עליו?"

"בקיצור , אני לא רוצה שתסבלי .." הוא מסביר את עצמו, "ולמה שאני אסבול? "אני שואלת אותו מבולבלת , "יש גברים .. שעדיף לך לא להכיר " הוא ניסה להסביר לי , "אם אתה אומר" אני משיבה לו וממשיכה לחבקו.

"היי , מלאני! גם אני רוצה חיבוק!" השתעשע ג'יסי , "מאוד מצחיק .." אני עונה לו, כריס לא אמר דבר, רק הביט בו במבט של "אני ארצח אותך" , אני יודעת שהאהבה שהוא רוכש אליי, היא אהבה אמיתית של ידידים , ושזה מה שהוא רוצה ממני , ולא יותר .

"את כמו אחות בשבילי .." הוא אמר , הופתעתי ממנו . לא ידעתי שהוא מסוגל לומר כאלו דברים מול חברים שלו, אני מחייכת , לא עונה לו . מעדיפה להראות חכמה במקום להוכיח שאני לא .

"איך כבר קוראים לו? הנרי? " שאל ג'יסי בזלזול  "הארי!" אני מתקנת אותו בגסות , "טוב... תירגעי " הוא עונה וצחוק , "ג'יסי .. תוריד פוזה ! מה תפסת תחת!!" צועק עליו כריס , "היא שלי!" הוא ממשיך ומחבק אותי חזק , הבנים מצחקקים , וגם אני מחייכת . הוא בן אדם מקסים , אם כמה שהחיים שלו קשים ... הוא אפילו לא מראה את זה .

. . .

בערב .. נכנסתי לחדר , החלטתי שאפתח את היומן , לראות אם עוד משהו כתוב .

יומני היקר ,

החלטתי שככה אני אקרא לך  , "יומני היקר" .

היום אחר הצהרים .. נכנסתי למעון ..

התחלתי לקרוא , מעון? הארי? זה לא יכול להיות! איך יתכן שאני קוראת ביומן של הארי,  מתי ..

מתי לאזעזעל הוא הספיק להיכנס לכאן ולכתוב ביומן , שלי!!

משהו מוזר, מוזר מאוד ..

אני חייב לציין , שהיה ממש מפחיד. כולם נעצו בי מבטים  , צחקקו , אנשים מוזרים יש כאן .

אני לא מבין , אני לא מבין .. למה אני כ"כ שונה מהם!

איך יכול להיות .. שעלי הם צוחקים , ועל חבריהם האחרים... דווקא לא?

ואולי זה כי אני חדש?

הדף מתמלא לאט , בשרות שנכתבו בכתב יד יפה , ועדין . לא נראה כאילו בן כתב את היומן הזה , ובכללי ממתי לבנים יש יומן ?ועוד בגיל הזה ..

מוזר , אני לא יודעת ... משהו היה כ"כ מוזר ביומן הזה , אני לא מסוגלת להמשיך לקרוא . המחשבות מתרוצצות בראשי , איך הארי? הילד החדש.. נכנס לחדרי הבנות , ורשם ביומן שלי .. כאילו היה היומן שלו .

ובכלל  , איך יכול להיות .. שהיום בבוקר הוא לא היה כאן , ובכל זאת כתב זהה לכתב הזה קראתי היום  , ובאותה חתימה "הארי" , אני לא מבינה? משהו לא נסגר לי ..

אני הרגשתי שהפעם , אני חייבת לברר עד הסוף , לאט לאט .. מה בדיוק קורה כאן , כי העניין נראה לי מסריח .