ללא מעצורים

You have no idea what you'll become

Don't try to control it

Let go

That's when the fun starts

"אז מה אתה כן רוצה לעשות?", שואלים אותי כולם. ואני, אני רק יודע להגיד שאני רוצה לטייל. אז מה אם זו לא ממש עבודה, זה מה שאני רוצה לעשות. ואז התחלתי להאמין שזה לגיטימי, והחלטתי ללכת לגמרי בעקבות הלב שלי.

ואז זה קרה - השערים התחילו להיפתח בפניי.

זה התחיל עם העמותה שהתחלתי להתנדב בה, שפועלת בנפאל.

זה המשיך היום, עם הצעת עבודה מפתיעה. לכתוב באתר תרמילאים במזרח. מישהו רוצה לשלם לי כסף כדי לכתוב. על טיולים. במזרח. התאפקתי לא להגיד לו שאני מוכן לעשות את זה בחינם. אני בטח לא צריך את הכסף בנוסף לעבודה שלי כרגע, אבל לא יזיק לחסוך עוד טיפה לחיים שאחרי.

אבל עזבו כסף עכשיו, זה פתח לכסף אחר כך. זה משהו שאני יכול לעשות תוך כדי טיול. זה משהו שאני יכול לעשות עוד יותר טוב תוך כדי טיול.

ופתאום שני הדברים האלה מתחברים - אני יכול לדמיין את עצמי מטייל וכותב על זה, ואני יכול לדמיין את עצמי עוזר לנהל תוכנית התנדבות בנפאל.

הדמיון שלי מפליג. פתאום אני מוצא את עצמי מפנטז על מזרח אירופה, לא רק על אסיה. אולי אפילו אתחיל משם.

והחלק הכי טוב? אני לא יושב פה ורק מחכה שזה יגיע. גם עכשיו טוב לי. מאוד.