סליחה, לא הבנתי למה התכוונת.

אפשר למצוא את המשפט הזה כמעט בכל בלוג עזרים, אבל הבאתי אותו בגלל שהמשמעות שלו

מקסימה בעיניי(:

לאלו מאיתנו שלא אוהבים לקרוא אנגלית אני אתרגם "חיוך, זה גורם לאנשים לתהות מה אתה חושב".

והאמת? זה נכון. חיוך הוא קו עקום שמישר הכל. משפט חרוש, הא?

אז חייכו, חבריה, בגלל שגם אם כרגע קשה, ואתם נמצאים בתחתית הבור - הגלגל עוד יסתובב,

ותגיעו לפסגה.(:

[כן, אני מכורה לפתיחה בקלפי טארוט. אז מה?].

החברות שלי יודעות שאני נוהגת לכנס את בנות השכבה לפני חלוקת התעודות לעשות איתן מדיטציה [ובינינו,

הן פקעות עצבים מהלכות!], וחוץ מזה אני גם חובבת יוגה.

אז נכון, אני לא גמישה במיוחד, אבל אני אוהבת לעשות דברים שנחשבים ספורט אבל מצליחים לא להוציא אותי מהכליםD:.

אז אחרי המון חיפושים מצאתי כמה תרגילי יוגה נהדרים בבלוג החמוד הזה, ואני מביאה אותם לכאן בשביל שגם אתם תוכלו לתעמל,

להירגע ואולי אח"כ להתמסטל, לנסוע להודו ולהיכשל באודישנים לתוכנית זמר.

כמובן שכל הזכויות על מציאת התרגילים שייכות לבלוג הבלוג "girl friends" ואני לא מנסה לגנוב, חלילה.

מתי להתחיל להתאפר?

וואו, אתן לא יודעות כמה פעמים אני קוראת באתרים שבנות בגילאי 15-16 צוחקות על ילדות בנות 12 שמתאפרות.

אז בתכל'ס, מתי באמת נכון להתאפר?

כמובן ש"מתי שאת מרגישה מוכנה, שאת חושבת שיש צורך" וכל הבולשיט.

בינינו, אין ממש "צורך" להתאפר. אנחנו פשוט רוצות להדגיש את החלקים הטובים בפנים שלנו ולטשטש את הפגמים.

זה ברור, מובן ונסלח.

כמובן שזה לא אומר שלבנות שלא מתאפרות אין "מודעות עצמית" ושגרת טיפוח קבועה: זה בכלל לא נכון.

לא כולן אוהבות להתאפר, וזה גם לא מתאים לכל אחת. להפך, יש בנות עם יופי טבעי, שאיפור דווקא יהרוס להן את המראה.

בעיקרון, את הליפגלוס הראשון שלי קניתי בגיל 11, והייתי נלהבת כמו שמעולם לא הייתי.(:

אני לא אגיד לכן ש"אין מה להתאפר בגיל 10", אבל בתכל'ס - אתן עוד צעירות, יש לכן את היופי של הנעוריםD:

[פאק, אני נשמעת כמו סבתא בלי שיניים._.]

ליפגלוסים, שפתוני "לבלו" עם מעט צבע וכול' - את זה אפשר חופשי. הקטע הוא שבנות בנות 10 עם עיפרון שחור ואודם כהה יוצר

מראה זנותי. וזאת בעצם הבעיה.

אני לא אגיד לכן "אל תתאפרו", אבל אני כן אייעץ לכן למתוח קווים אדומים. לבית הספר לדוגמא, אפשר ליפגלוס, מסקרה שקופה/חומה

[שהמראה שלה יותר טבעי] וגוונים עדינים. הרי בגילאים צעירים מטרת האיפור היא לייפות מעט, אבל לא ממש להדגיש אותו.

לעומת זאת, כשמתחילים את החטיבה, התיכון וכול' אפשר יותר, אבל מה שכתבתי למעלה זה בהנחה שאתן עדיין ביסודי.

אין ליבעיה שילדות בנות 11 ישימו מייק אפ, סומק ואיילינר, אבל הרושם יהיה רע. רע מאוד.

אז מה אפשר? לבית הספר גוונים עדינים. מסקרה יוצרת מראה נקי ונהדר, ליפגלוס ורדרד שקוף וסומק בהיר יעשו את העבודה.

אני מחליפה לפעמים את הסומק בקצת עיפרון שחור/כחול, אבל זו כבר בחירה שלכן. העיקר לא ליצור מראה עמוס.

לעומת זאת בערב אפשר יותר "להפציץ", ולהחליף את הסומק המתקתק בברונזר [סומר משזף], צלליות וליפסטיקים. אבל בחייאת -

אל תתנו לאנשים לחשוב שאתן דברים שאתן לא. אני לא רוצה לדמיין ילדה בת עשר עם איפור כבד מדי: הצורה שבה אתן מתלבשות/מתאפרות

קריטית כמעט כמו הצורה בה אתן מתנהגות: התנהגות וצורת לבוש זנותית תגרום לאנשים לחשוב שהם יכולים להשיג ממכן דברים מסוימים.

חברות שלי לפעמים צוחקות עליי שאף פעם לא צועקים לי "בובה", "פרח", "פז'ו קטנה שלי" וכו' ברחוב ובקניון.

למען האמת, דווקא כן צעקו לי "סקסית" באמצע הרחוב, אבל זה סיפור אחר.

אבל ת'אמת? עזבו את הקריאות ה"מחמיאות" של הערסים: יש לכן כבוד עצמי, ואתן לא זקוקות לאנשים עם פה מלוכלך בשביל להרגיש טוב.

הלכתי אתמול להסתפרD:

רציתי בסה"כ לעשות קצוות, אבל משה הספר גזז את שיערי הענוג שגידלתי באהבה, וכעת הוא בקושי מלטף את כתפיי הענוגות-עוד-יותר.

לבכות? לצחוק? והשאלה הגורלית: האם אני נראית כמו שר מקלולס או כמו קלובר מטוטלי ספייס?

כמה חבל ששתיהן בלונדיניות ואני שטנית עצבנית. נו, מילא. עכשיו אני כבר לא אוכל לעשות צמותT_T.

אין תמונה בינתיים, כיוון שהמצלמה לא אוהבת את התספורת ואני יוצאת מכוערת בכל תמונהXD אני אנסה לסנג'ר מישהו שיצלם אותי.

הסיפור בהמשכים יבוא בקרוב, אני צריכה לסיים כמה פרקים בשביל להיות בטוחה במה שאני עושה.

כבר קרה לי פעם שכתבתי חמישה פרקים ואז מחקתי הכל כי זה היה דפוק:/

כמו כן, תוכלו להמשיך להזמין ביקורות, ואני אפרסם ביקורת נוספת בפוסט הבא.(:

מבצע: מאחורי המניפות

1. 2.  3.  4.   5.  6.

הזוכה מקבל לינקוק בגודל כזה בפוסט הבא + הדגשה!