לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סליחה, לא הבנתי למה התכוונת.


זה מורכב לחיות, לנשום, לראות. במיוחד כשמאחורי כל דבר יש כוונות.

Avatarכינוי: 

בת: 30

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2008

ביקורת | משפט | מסקנה | אוטובוס


היי חבר'ס.

עוברת עליי תקופה מוזרה בזמן האחרון><. כאילו... אני לא יודעת.

אני מניחה שאם הייתי דמות בסיפור היו אומרים עליי שאני OOC. [לאלו שלא קוראים פאנפיקים - הסבר בסוף].

אני מתכוונת, אני יודעת שבד"כ אני קלילה יחסית ועליזה (בבקשה אל תבינו את זה לא נכון), אבל אני די מצוברחת.

ולא בגלל שפגעו בי או משהו - פשוט אין לי כוח לדברים.

אני נעשית אדישה, וזה די מבאס, היות ואני הילדה הכי מתלהבת בעולם(:.

אני מתכוונת, אני עוברת דירה עוד פחות משלושה שבועות לגבעת שמואל, וזה לא מזיז לי את הצ'ופצ'יק שבפופיק.

וחוצמזה סנוצ'י שלחה לי המון קטעים ומדאבל קיי והייתי ממש כזה "הממ, טוב, אוקיי."

וזה מוזר בהתחשב בעובדה שנדנדתי לה רבע שעה לפני כמה ימים תשלח לי עוד פרקים.

אולי זה בגלל שבזמן האחרון הדברים מתחילים להיות מנותקים כאלו. הפורום מתחיל לקרוס, אני מרגישה את זה.

פרקים לא מתפרסמים [פרסמתי פרק של DCT לפני שבועיים בערך וזה היה כמו קו ישר בבדיקת א.ק.ג],

בקושי מגיבים והכל הולך איום ונורא. שלא לדבר על הבנות מבצפר שאני בקושי בקשר איתן.

חברות כבר לא מתקשרות אליי לקבוע דברים, אני בקושי עומדת בקצב של שיעורי הבית לחופש והכל מתסכל.

איבדתי את חוש ההומור שליO_O בבקשה, המוצא הישר יבוא על שכרו.

זה לא שאני כבר לא צוחקת, אני פשוט לא מצחיקה יותר בכלל. ואני גם איבדתי את המוזה שלי, ואת כישרון הכתיבה שלי.

אני הולכת למות באיטיות, אנשים.

והכי גרוע שאני כותבת לאוויר, כי אף אחד לא קורא פה. ישD:.

 

 

ביקורת לבלוג "הכבשים הכחולות שעושות מווו", מספר 8894333:

 

כללי:

 

♦ שם הבלוג: "הכבשים הכחולות שעושות מוו". שמעתי על כבשה שחורה, אבל כחולה זה בהחלט יצירתי:). [10/10]

 

♦ פרטי הבלוג: אין. לא מאוד קריטי, אבל אפשר היה להוסיף. [2/10]

 

♦ רשימות: "פוסטים", "זבובים שוודים" (קוראים אחרוניםXD), "דברים שכאלו", "האנשים הנחמדים שביקרו אותנו". [7/10]

 

♦ יחס למגיבים: יחס מקסים ומחמם לב. אפילו כשמעירים להן (כחולים או כחולות?(:). [10/10]

 

♦ כמות עידכונים: התפרסם רק פוסט אחד עד עכשיו. אבל פוסט חמוד, לפחות. [2.5/10]

 

♦ נוכחות בבלוג: הפוסט האחרון היה לפני הרבה מאוד זמן. אבל הן עונות על כל התגובות. [5/10]

 

סה"כ נקודות: 36.5.

 

פנימי:

 

התנסחות: סבירה למדי. יש שימוש בסלנג וערבוב מילים באנגלית, אבל זה בלוג הומוריסטי. [4/5]

 

♦ רמת כתיבה: אין פה ממש רמה, כי מדובר בשירים משעשעים. אבל אני חייכתי וצחקתי! [5/5]

 

♦ תוכן הפוסטים: לפי מה שהבנתי, שירים על כבשים כחולות. מקורי ומשעשע. [10/10]

 

סה"כ נקודות: 19 נקודות.

 

חיצוני:

 

לוגו: כבשה על רקע כחול. XD מתאים בול. [5/5]

 

רשימות: הרוב מעוצבות יפה יפה, אבל חלק כתובות ברשלנות מבאסת:/. [4/5]

 

מראה הפוסטים: לבנים עם כבשים כחולותXD די קצרים. [4/5]

 

התאמת צבעים: מצוינת. כחול ולבן(:. [5/5]

 

סה"כ נקודות: 18 נקודות.

 

 

התרשמות סופית: בלוג מעוצב היטב בעל תוכן הומוריסטי ומשעשע. כדאי לכן להמשיך להפעיל אותו, כי אני בטוחה שהוא יהיה פופולרי.

 

סה"כ נקודות: 73.5 מתוך 100. טוב, ואם תעדכנו אותו עוד הוא ללא ספק יהיה 100+.

 

 

ועכשיו, בפעם השנייה, פינת ה"משפטים יפים לרשימות [XD] שאני מתחברת אליהם":

 

 

ושוב, למאותגרי האנגלית - "כל שאני יכולה לעשות זה לחייך, ולהעמיד פנים שהכל בסדר."

וואו, אני כל כך מרגישה ככה עכשיו._.

 

"רציתי לומר "מצטערת",

רציתי לבקש סליחה.

אבל בסופו של דבר

כל מה שאמרתי

היה רק "אני אוהבת אותך".

 

אויש><. עכשיו אתם מבינים למה אני אומרת שכל הכישרון שלי נעלם? (אם הוא היה פה מתי שהוא...?)

 

 

הגעתי למסקנה שאי אפשר להיות אהובה בקרב החברות וגם בקרב המורים. איך? פשוט מאוד:

ביסודי הייתי אהובה על ידי לא מעט מורות, וזכור לטבוה המקרה שבו המורה מאירה (XDDD) אמרה בקול לפני כל הכיתה

"אני לא מאמינה! התלמידה הכי טבוה בכיתה לא הביאה קלסר! בושה וחרפה."

וואו, אני הרגשתי כל כך מוחמאת שאפילו לא נעלבתי(:

אבל מה - ביסודי בקושי היו לי חברות אמיתיות. עכשיו, לעומת זאת, בחטיבה, יש לי כל כך הרבה חברות...

שמתי לב לזה שאם אני מעקמת את הפרצוף - ישר מתנפלות עליי עשר בנות "עדי, מה קרה?O:".

אכפת להן ממני. וזה מרגיש טוב כל כך.

 

אבל הדבר הרע הוא שהמורים עכשיו לא אוהבים אותי:/ נכון, הממוצע שלי עומד על 94 [חנוניתD:], אבל המורים עצמם?...

טוב, המורה צביקה יורד עליי ברמות וצוחק עליי, הרב ליפשיץ קורא לי לובוצֶ‏קי במקום לובוצְקי (שונאת שמעוותים את השם! שונאת!),

המורה הילה לשל"ח מריצה בדיחות על גבי והמורה למתמטיקה קוראת למקדם (נו, המעצבן הזה עם הכפל) "עדי". אוח.

אז הבנתי למה הם לא אוהבים אותי - אבל זה בסדר. לאנשים קשה להסתדר איתי, זה מה שהופך אותי למיוחדת(:

אבל בשנה הבאה [עוד חודש, מה שנה הבאה?O_O], אני אהיה תלמידה טבוה יותר. מבטיחה.

 

כן, בטח.

 

 

ערכים נוספים נוספו למילון עפ"י עדי, תוכלו לעיין בהם. OOC, אגב, כמו שהבטחתי להסביר מקודם, זה מצב שבו הדמויות מתנהגות

בצורה לא אופיינית. דוגמא: וולדמורט נחמד, אולמרט חכם, גבר כלשהו רגיש ומנומס... אתם מבינים את הפואנטה.

טוב, עכשיו אני אוכל ללכת ולעשות משהו לא מעניין, כמו לנסוע באוטובוס 55 במשך 28 דקות. אויש, אני שונאת את זה.

נו מילא, אחרי שאני אעבור דירה אני כבר לא אצטרך לנסוע כ"כ הרבה בשביל להגיע לקריית אונו (שהמרפאה של אבא שלי שם).

אגב, אם תהיתם למה בחלק מהפוסטים יש | ובחקל אין - זה כיוון שאני מעדכנת מהמחשב במרפאה, שיש בו יותר מקשים.

הזוי, הא?

 

נכתב על ידי , 6/8/2008 09:24  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



1,106
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , תרשו לי להעיר , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לזאתי שלא מבינה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על זאתי שלא מבינה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)