היי חברים, נטשתי אתכם כבר כמה זמן>:
טוב, עם סדר היום העמוס שלי אתם יכולים להבין, לא? נו, מילא.
אז אלו הדברים שנוספו לי בשבוע וחצי-שבועיים האחרונים:
1. כאב ראש תמידי
2. רעב תמידי
3. נשירה מוגברת (האנמהי שלי מתחזקת><)
4. וירוס בגרון
5. שקיות כהות מתחת לעיניים
נו, אם תלכו מולי ברחוב לא תזהו אותי):
בחיי, העבודה הזאת עושה לי רק רע>< אבל אני מסיימת לעבוד עוד פחות משבוע, ככה שזה בהחלט מעודד.
אמא שלי אומרת שאני מרגישה רע כי אני אוכלת רק שקית דובונים לארוחת צהריים כבר כמעט שבוע.
טוב, מעניין למה - אולי בגלל שהמזכירה השנייה של אבא שלי יצאה לחופש ואני עובדת עכשיו כל יום - כל היום?!
האחיות שלי שרוטות כרגיל. אתמול הן עשו תחרות "את מי עדי אוהבת יותר".
זה התחיל בזה שהן יודעות שאני לא מרשה לאף אחד לעלות לי על המיטה, אז הן טיפסו עליה. מה הייתה המטרה אתם שאולים?
לבדוק למי אני ארביץ חזק יותר.O_O
אוקיי, זה לא עבד, כי נתתי לשתיהם בדיוק אותו מספר בעיטות.(:
אבל זה בהחלט גרם לי להרגיש טוב יותר, ואחר כך הלכתי לישון בשתיים עשרה, מוכנה לעוד יום של ייסורים במרפאה.
בחיי, לעבוד בתור מזכירה של אבא שלך זה תענוג מפוקפק לחלוטין, אם תסלחו לי. 15 ש"ח לשעה ממש לא מספיקים לי
בשביל להתנהג יפה לזקנים בעלי ריח רע במיוחד. ובכלל - זה שקל וחצי מתחת לשכר המינימום!
וכמובן יש את הקטע הזה של פציינטים שצורחים עליי, אבל על זה אני מקבלת בונוס(:
LIGHT UP THE SKY - YELLOWCARD
אני לא יכולה להפסיק לשמוע את השיר הזה בלופים, הוא פשוט גאוני.
זה כ"כ אינוקגו שבא לי לבכות ;;
רציני, אני לפעמים בוכה כשאני שומעת אותוXD גם בשירים אחרים אני בוכה. אני בוכה רק משלושה דברים:
1. כשמעליבים אותי
2. כשאני רואה סרטים מצוירים עצובים (אחחח, צ'יקן ליטלXD;)
3. כשאני שומעת שירים מרגשים *-*
הקטע הוא שאני כל הזמן עם MP3 באוזניים, טלוויזיה מול העיניים וחברות מעליבות לידי, ככה שאני בוכה די הרבה.
(:
הנה כמה ציטוטים טיפשיים מהשבוע האחרון:
"את חדשה?"
- "אני פה רק לקיץ".
"מה, עכשיו אני צריך לסבול אותך כל הקיץ?!"
(פציינט מתוק של אבא שלי. שיישרף <<)
-
"אבל זה לא מדהים?! תראי איך האור נופל בדיוק בזווית הנכונה! בשבת נוכל להשאיר מנורה אחת דולקת והבית יהיה מואר!"
- "כן. אתה צודק."
(אבא שלי מתלהב מהצורה הגאונית שבה הוא סידר שיתקינו מנורה בבית החדש בגב"ש, אני מהנהנת ומקווה לזכות בירושה נכבדה)
-
"זה נראה כמו קטלוג צבעים לחדרי תינוקות!"
(אני מחווה את דעתי על צבעי הפרקט והקירות הבהירים שאמא שלי בחרה לי. אגב, למי שלא יודע - אני שונאת צבעי פסטל(:)
-
"אם תהיי ילדה רעה אני אגיד לסבתא לקנות לך פיג'מה!D:"
(אני מאיימת על אחותי הקטנה בעזרת חוש האופנה הקלוקל של סבתי האהובה)
-
"יאי, בואו נשחק ב'הדוגמנית הכי חכמה ביותר'!"
(ידעתי שיום אחד כל הסדרות האמריקאיות שאחותי רואה ישרפו לה את המוח.)
בקרוב יהיה ספיישל "חזרה לבית הספר". עבדתי עליו מלא, והוא מורכב מהמון חפירות על נושאים שונים, כמו שאני אוהבתXD
השגתי שני לינקוקים בערך בבלוגים שהם לגמרי לא שלי - וזה באמת הישג(:
בכל מקרה, תציצו ברשימת הלינקוקים אצלי - יש כמה בלוגים חדשים שהוספתי והם ממש נהדרים.
כמו ששמתם לב, לא היה לי יותר מדי מה להגיד בפוסט הזה, אבל אני רוצה להגיד לכם שיעל (חברה שלי33>) ואני פתחנו בלוג יצירה,
משהו חמוד בשם "ארטליין". אני אביא קישור כשהוא יפתח(:
אפרופו בשורה, התחלתי לכתוב סיפור. תבינו מה קרה: בהתחלה הייתה לי מוזה של סיפור בשם "סיפור על אש ומים", שרציתי לפרסם כאן.
אח"כ החלטתי לפרסם פה משהו אחר כיוון שהמוזה עוד לא התבשלה לי כמו שצריך, ועכשיו חזרתי לסיפור הזה והחלטתי לעשות אותו
סיפור ממש.
אני מניחה שזה בהשראתה של סנוצ'י, כי היא גורמת לי לקנא בצורה חמורה בכשרונותיה הספרותיים.
בכל מקרה, זה סיפור די חמוד שיש בו הרבה אקשן, מתח והרפתקאות. יש גם קצת הומור והרבה רומנטיקה, כמו שאני אוהבת.3>
אחרי שהתרגלתי לכתוב באווירה ישנה (בגלל היותי כותבת פאנפיקים גאה בפאנדום אינויאשה), החלטתי שהסיפור יהיה בזמן כזה.
אתם יודעים - כפרים, לוחמים, הרבה יערות ויצורים מוזרים. (:
אולי אני אלך בדרכה של סנוצ'י עד הסוף, ואכתוב כאן טיפה על הסיפור. ככה אני אוכל לדעת אם רק אני חושבת שזה חמוד._.
בכלמקרה, תגידו לי מה דעתכם, ואני ארחיב במידה ותתעניינו.D:
(סנוצ'י, הקנאה שלי בך גורמת לי להיות יצירתית!)
אז שיהיה לכם יום נעים, וכל מי שרוצה להחליף עימי לינקוקים שיגיב בפוסט העדכני ביותר.3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
