אחרי דיי הרבה זמן אני באמת מרגישה חרא כלכך
אני לא מצליחה לתאר אפילו כמה
אני לא מבינה למה אני מצפה. אני הרי יודעת בדיוק כמה היא מעריכה אותי
למה זה מבאס אותי כל פעם מחדש?
נמאס לי שאני מרגישה שאני מוציאה את כל הכוחות שלי בשבילה במיוחד בזמן האחרון שאני כלכך מתאמצת שכן מה לעשות הסדר יום שלי בדרך כלל בנוי לפיה אני לא ממש קובעת כלום עם אפחד כי אני מחכה קודם כל לראות מה היא רוצה שאני יעשה באותו יום אז שתקתי לגבי זה מלא זמן וזה דיי הסתדר
ובדיוק שחשבתי אומיגד כלכך כיף אני לא מאמינה לא רבנו מלאאאאאאאאא זמן פתאום רבנו איזה חמישה ימים ברצף ולחשוב שהיא אפילו לא מעריכה בשיט
בכלל כל הכמה ימים האלה אמרתי מראש להורים שלי שאני מפנה אותם אליה כי היא טסה ולא אכפת לה "לאן את רוצה ללכת ?" "לא אכפת לי" ממש ככה במילים שלה לא משנה כמה אני אומרת נו זו בחירה שלך נצלי תזמן פשוט לא אכפת לך את אומרת לי ללבחור
אבל את יודעת שמבחינתי אני מעדיפה להשאר בבית ואם אני רוצה את כועסת שאני לא יוצאת בקטע הזה אני מבינה אותך גמאני הייתי רוצה לנצל תזמן אבל לפחות תגידי מה באלך לעשות אל תשאירי אותי תלויה באוויר ולנסות לנחש מה יבוא לך בטוב..
אז כן באת ביקשת סליחה דיברת כלכך יפה ואני התפרצתי וגם צעקתי אבל איך את משווה את זה לכל הזמן שזה היה הפוך?
ואני יודעת שאני בין האנשים היחידים שיודעים מזה ותאמיני לי שאני מתחשבת אם לא הייתי מתחשבת אחרי כל מה שקרה לא היינו עדייין בקשר כזה כי אני יודעת למה את עושה את זה אבל באותו רגע קשה לי כי את לא מוותרת באותם רגעים את פוגעת בי ומשפילה אותי כלכך שאני כן רוצה להגיד משו באתו רגע אני כלכך פגועה שאני לא חושבת על זה אבל אחרכך לך עובר ואני נשארת עם המילים העלבות כל מה שאת אומרת לי אני לא אומרת לך כלום כי אני מתחשבת אבל אולי תתחשבי בי גם את קצת בזה שלא תמיד גם לי קל עם זה ואת לא מקולקלת ממש לא זה פשוט האופי שלך וזה האופי שלי..
אני מנסה לדבר איתך מלא.. את פשוט לא מדברת איתי על דברים כאלה לא משנה כמה אני מנסה
וזה קצת קשה לי לנסות להתעלם ברגעים האלה לנסות לשתף אותך בכל דבר לא כי אני צריכה כי אני רוצה אבל זה קשה כשאני יודעת וגם אמרת לי כמה פעמים שאת מדברת איתה יותר ואם טוב לך יותר וכיף לך איתה אני לא ימנע ממך כלום אבל זה קצת קשה לי מה לעשות..
ויש כלכך הרבה דברים שאת פשוט לא מעריכה אתי עליהם בכלל..
אני תמיד מלווה אותך הביתה חוץ מאולי ממש כמה פעמים אולי כי אניממהרת אולי כי לא מאוחר מידי..
או שאני מנסה לעשות הכל לשכנע תהורים שלי לצאת לא כי אני רוצה אלא כי את מבקשת..
או שאני מנסה לדבר איתך ולענות לך בכל זמן שאני יכולה כמעט אפעם לא אמרתי לך כן את מפריע אני כבר חוזרת אלייך חוץ מהשעות הקבועות שלי שאני בחוג ואת יודעת אותם..
זה שפשוט אני כאן בשבילך כלכך הרבה אני מודה זה לא 24/7 אבל מה לעשות אני רוצה קצת ממש קצת זמן לעצמי..
אני לא אומרת שאת טועה ואני לא אומרת שזה מעליב או משו כזה.. ככה את חושבת ככה את מרגישה זכותך.
אני פשוט מרגישה אחרת הרגשתי טוב בזמן האחרון איתך כלכך היית באה אליי כמעט כל יום היינו עושת לקים רואות סרט לפעמים מזמינות עוד מישו וכשלא יכלתי לצאת באת אליי וגם אני באתי אלייך אבל אז משום מקום אולי הלחץ של הטיסה רבנו ביום שישי כשיצאנו לשער ומאז לא הפסקנו
וגם כשרבנו הייתי שם בשבילך אז אני מקווה שאולי תביני איך זה נראה מכאן מהכיוון שלי ותביני שאני כן מערכיה אותך ואני כן שם בשבילך
וחשבתי שגם את שם בשבילי..
אני מקווה שתהני אלי יהיה לך יותר טוב עכשיו.. אולי בערבים תרצי לדבר איתה ולא איתי אני יבין באמת רק תגידי..
אני מקווה שתתגעגעי לפחות קצת כמו שאני יתגעגע (אולי) 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
