20/10

חזרתי הביתה מיום חם בטירוף (השמש החליטה לרדת אל העם), ועם אותו לוק נסעתי גם לקורס סטיילינג של שנקר.

טוב, אז עומד להיות מדהים השנה. תפירה, תצוגת אופנה בשנקר עם הבגדים שנתפור, טקסטיל, עיצוב שיער, איפור,

עוד הפקת אופנה, סיורים ביפו..אפילו יותר טוב מהשנה הקודמת, שגם הייתה מדהימה. כמה משנות השינה שלי הוקדשו למדידת הפריטים מהשופינג האחרון מת"א, ועוררו בי געגועים לארון שלי..הו, הארון שלי..

buttoned white shirt- "haosef" second hand, light jeans- the carmel market,

 pastel floral kerchief- "haosef", black sneakers- vintage from grandma

21/10

טוב, דיי שברתי את הראש במחשבה על איך לשלב את החולצה וה"חצאית" בצורה שהיא לא לגמרי בנאלית. אז ניסיתי זהב, אז ניסיתי כסף,

אז ניסיתי מטפחות וסניקרס (יש גבול לסבל), ובסוף הגעתי למסקנה- עגילים. (ונוצות!) שייתנו את הטוויסט הדרוש לאאוטפיט טריוויאלי זה.

התחלתי להרגיש את הגעגועים לשאר הארון שלי, ביוחד לוסט ג'ינס המסכן והבודד שמחכה לי כל כך יפה.

 shirt- zara, a black skirt (truely a dress) - studio pasha, feather earrings- from grandma, sandals- zamsh

ד"א, המוכשר שצילם את רוב התמונות מהלוק הזה הוא לא אחר מאחי הקטן בן ה4. ריספקט

*** 

Blogging

לאחרונה אני שמה לב להיעדר הנשמה מכמה מלא מעט בלוגרים. הסיבה- כנראה התעשייה והיחס העולמי כלפי בלוגרים קצת גורם להם להשתנות, ולאבד את כל האותנטיות שהייתה שם מההתחלה, וגרמה להם להצליח.

 איך בכלל ההצלחה של הבלוגים, וההפיכה שלכם לכוח ומשפיע בזירת האופנה הבינלאומית, משפיעה על האנשים שמאחורי הבלוג?  במיוחד הצעירים שבהם?

פתאום יצא לי לחשוב על טאבי (התותחית), שהעולם הזה (איך שאני רואה את זה) האיץ את תהליך התפתחות הטעם שלה פי מיליון.   טוב? רע? don't know. איך שאני רואה את זה, איפשהו בדרך הבלוגים איבדו מהצ'ארם שלהם-

של ההתחלה, של הניסיוניות, ונכנסו למשבצת נוסחתית ומעט מנוכרת. 

אני מרגישה את זה אצל פאשןסקווד, או פרידה, או אצל ליסה ש"נהרסה" לי.. במקרה של הראשונות- 

זה לא שהן לא מתלבשות טוב, או אופנתי, זה פשוט מרגיש לי קצת...פייק. קצת מעושה, חסר נשמה.

לגבי ליסה: אולי פשוט הטעם שלה התבגר איתה, אבל בתחילת דרכה היה לה סגנון כל כך ייחודי וחדשני.. הרגשתי שלאט לאט,  משהתחילו איתה כל מיני צילומים מיוחדים ופרויקטים, חלפה יחד איתם גם הייחודיות שלה- והיא נהפכה לגרסה (מאוד) חיוורת לfashiontoast.

לשם הדגמה: good old lisa, new lisa. יש לי הרבה מה להגיד בעניין, אולי גם יבוא פוסט על זה...

האמת,אני חוששת שקצת נפלתי למקום הזה. של לעדכן כי "צריך", "בשביל הסטטיסטיקות", ולא בשביל עצמי, לא בשביל האש הזאת לאופנה וסגנון שחייבת שייתנו לה את הבמה להתבטא. למרות זאת-אני מרגישה שאני מתאפסת, זאת פשוט תקופה קצת קשה של עליות ומורדות.. והמון המון המון שינויי מצבי רוח (!i hate those).

וחוץ מזה- תשמעו את השיר הפנומנלי הבא: Gorillaz - Feel Good Inc

have a terrific weekend you all

little miss fashion

♥