הצעיף הכי ירוק וללא ספק הכי נהדר שהאנושות ראתה אי פעם:
הטאמבלר 'שלי האהוב מכולם
יש!!
ציורים ציורים מהזמן האחרון:
ציור זה והא שיתוף פעולה ביני לבין שני המקסימה:
וקצת תמונות מהסמינר של תנועת תרבות - שם אני מתכננת לעשות שנת שירות -
איך בדיוק קרה שהשיער שלי לבן? אם אתם זוכרים בכלל רציתי תכלת טורקיז שכזה, אבל כנראה שלשיער שלי יש רצונות משלו והצבע סירב לעבוד עליו (או לעבוד בכלל). כך נשארתי לי עם לבן-אה-לה דנריס טארגריאן (הלוא היא קאליסי ממשחקי הכס). אין דבר טוב יותר מלהרגיש דומה לה ואחרי התלבטות דיי קצרה החלטתי להשאיר את השיער שלי כפי שהוא. ככה אני יכולה להראות כמו קרואלה דה ויל, או דמבלדור, או דמות כלשהי מאקס מן, ובעצם כל הדברים המגניבים בעולם!!
זאת תקופה טובה עבורי. מהזמנים האלה שאני לוקחת את עצמי בידיים, מנענעת את עצמי מספיק חזק כדי להפיל את כל השגרות המפגרות שסיגלתי
לעצמי ולפנות מקום לחדשות. המון יוזמות חינוכיות עכשיו. יש את הלא"ה ועוד כל מיני התנסויות בהנחיית סדנאות וחינוך ודיאלוג שמלמדים אותי המון,
ונותנים ליום יום שלי (במיוחד בבית ספר) המון משמעות.
הפרויקט גמר מתקדם סבבה ואני עכשיו ביסוד האש (מתוך שלוש עבודות - אש, מים ויער) ושבוע הבא כבר יהיה גמור. העבודה עליו ממש מרגשת אותי ו"מאלצת" אותי ללמוד עוד ועוד ולחפש תמונות וזה תענוג אחד שמן וגדול. הנה קצת קאליסי:
טכנולוגיה. ניידת. תודה לך. להציב חצובה ולהצטלם בכל מקום על כדור הארץ, או לחילופין, לשמוע מוזיקה בווליום שמכבד אותה- אין טוב מזה.
טוב, יש טוב מזה, אבל זה ממש מעולה. אני אומרת את זה כדי לתת קונטרה לאקטיביסטית היפית שבי שאומרת שהאדם צריך לחיות בטבע בלי כל העזרים האלה, ואולי זהא פילו נכון. אבל כרגע אני בוחרת לחיות איתה בשלום בלי לחיות חיים מבודדים....
מה שכן מפריע לי בטכנולוגיה ניידת זה התלות שנוצרה בה. לא יכולה להסתיר את סלידתי מהתעסקות ממושכת בפלאפון, בעוד האדם שמולך מדבר אליך... לשמחתי זה לא קורה לי הרבה אבל אני מסתכלת על העולם מסביבי, על אנשים שהולכים ברחובות, וגם על עצמי, כמה פעמים אני פשוט מחזיקה את המכשיר הזה. בדרך כלל כדי לשמוע מוזיקה, אבל בכל אופן. משתדלת כמה שפחות.
אני יוצאת בעוד כמה ימים לטיול למדבר, בטח אצלם המון ואשמע מיליון מוזיקה מדיטטיבית מעניינת שעושה לי נעים בנשמה.
באופן כללי אני נזכרת שיש לי בחירה איך אני רוצה להרגיש, ואיך אני רוצה לחיות, ואני מתמלאת ברצון לחיות חיים טובים. כמו שריצ'ארד באך, ידידי הטוב, אומר - "למה לטרוח להיות חיים אומללים?". אז כן אני עושה את החיים שלי שמחים ואוכלת טוב ושומעת מוזיקה ורואה אנשים ומציירת.
למה אני מתחפשת אתם שואלים? נו, טוב, אם אתם מתעקשים. באופן מפתיע תהיתי על זה בדיוק דקה ואז עלה לי הרעיון- מרלין (המדריך של המלך ארתור). העיסוק שלי במיתולוגיה הקלטית וכל מה שמסביבה הוביל לכך. מעבר לכך שמרלין הוא קוסם, הוא דרואיד- שזה אומר מנהיג רוחני וסוג של מכשף פגאני בתרבות הקלטית שכה אהובה עליי. מוכרחה לעשות מסע בסקוטלנד ואירלנד יום אחד....
בכל אופן, לבן. כל כך אוהבת את זה ואת השיער שלי ככה, קצר וחום-לבן. מיצ-יואבי טוענת שאני נראית כמו שוקולד ומי אני שאתנגד לטענה הזאת.
הנה קולאז' שמביע את האהבה שלי לעל-צבע האדיר הזה שנכנס לחיי:
המלצות השבועיים:
-Bjork - Moon (התאהבתי באישה המוזרה והמדהימה הזאת)
-לראות את GIRLS כי זאת פשוט סדרה מעולה
-לראות את Merlin אם מעניין אתכם כל האגדת-ארתור וימי-הביניים כמו שמעניין אותי. וגם זאת סדרה ממש מתוקה.
רצונות השבועיים:
-לראות את לא בתל אביב וגם את On the road (שמבוסס על ספר של מישהו אדיר שקוראים לו ג'ק קרואק ואנחנו קצת אחים בהשקפה שלנו) וגם את Django וגם את ההוביט ומאוד את Life of Pi מתי אמצא את הזמן והפרטנרים והכסף לכל הטוב הזה??!
נתראה בשמחות,
maayan mitz