מצלמות מצולמות סמטיילנגות - מיצ יואבי ואני
חולה על התחת של פורים. הספקתי להתחפש (רק) ארבע פעמים לדברים שונים ומשונים ולתת ביטוי לתיאטרוניסטיות שלי והאהבה לתחפושות, בגדים ויצירת אווירה בכלל. התחפשתי לדרואידית (קוסמת קלטית סוג של), גבר קשוח, ארנב (לא זונה שהתחפשה לארנב, זאת אומרת, אני לא ראיתי לאחרונה ארנבים שלובשים חצאיות קצרות וורודות), ולבסוף - מקס מארץ יצורי הפרא. חלום שלי להתחפש אליו ופשוט מצאתי את הדברים המתאימים והכנתי כתר צ'יק צ'ק.
עם התחפושת של מקס הלכתי לפורימון בנהריה של תנועת תרבות, שם אני עושה את השנת שירות שלי. היה מדהים ונהדר מהמון בחינות, וסוף סוף יצא לי להתנסות באמת בחוויה הדרכתית עם ילדים, מחוץ לקונטקסט של חברים שלאח שלי הקטן. מתה על האנשים האלה, מתה על המקום הזה.
רגעים רבים עבר לי בראש "נעים מאוד, זה מקומך".
צילום ע"י טל ומיכל המופלאות
זמנים יפים עבורי. אהבה באוויר ונעים ומרגיש כל כך במקום. נזכרת מחדש בדברים שחשוב לי לעשות כדי להמשיך לתפקד ולהיות אני. רגיעה מסוימת
ויש ירח מלא אז וואו איזה יופי. גם חרא יש אבל ובכן הוא לא כזה נורא ולפעמים ממש מרגיע אותי שיש אותו כי כשיותר מידיי טוב זה מלחיץ אותי קצת...
היום הגעתי הביתה אחרי לילה כייפי ארוך ומלא אוטובוסים, אכלתי אוכל מגניב (כמה אופייני) ואז הרגשתי שאני מתחיהל לחשוב מחשבות. מיד יצאתי החוצה ונשכבתי על הטרמפולינה שיש לנו בחצר, הסתכלתי על העננים ועצמתי עיניים. פשוט הזמן ריחף מעליי והמחשבות עפות ואומרות את דברן בצורה כזאת שקטה. כשאני בתוך חדר המחשבות תקועות ורצות להן במעגל, לחשוב בחוץ זה הרבה יותר מרגיע עבורי.
השראות ויזואליות של עכשיו:
* * * * * * *
* * * * * * *
mitztapuzimmmm