אני אוהבת את אפריל.

חולצה ושרשרת מ"לילך" יד שנייה, חצאית מ"האוסף" יד שנייה, משקפי שמש מ"עץ המשקפיים" בשינקין ונעליים מקליגולה.

shirt and necklace from "lilach" second hand, skirt from "haosef" second hand, sunglasses from "the songlasses tree" and shoes from caligula

ביום ראשון הקרוב יש לי מתכונת בהסטוריה (!~@!לחץלחץלחץץץ) אז את השבוע וחצי האחרונים "ביליתי" בחרישות על כל מה שקשור להרצל, הלניזם ולאומיות. ואם נקשר את זה לאופנה: כל פעם שכתוב אלכסנדר מוקדון אני חושבת אלכסנדר מקווין (ז"ל..)

האמת שחלק מהחומר באמת מעניין, אבל מועבר בצורה כל כך שטחית (בגלל החוסר בזמן של המורות), ונאלצים ללמוד אותו תחת לא מעט לחץ, כך שיוצא כל העניין מזה.

משהו (או יותר נכון, הרבה דברים) במערכת החינוך פשוט דביליים לחלוטין, ללא ספק.

לגביי בית הספר לאומניות- נראה לי שירדתי מזה.. אין ממש משהו באיזור הזה (למרות שיש דמוקרטי אחד מדהים), אבל אולי עדיף לי פשוט לסיים בית ספר עם האנשים שאני מכירה והמערכת שאני רגילה אליה..?

כשאני כותבת את זה אני קצת מאוכזבת מעצמי על הרצון להישאר "במקום הנוח" במקום לעשות שינוי מעניין שאולי יביא למשהו חדש ומעניין...

והנה משקפי שמש נפלאות על רקע הסיבות למרד החשמונאים:

מלמטה למעלה: וינטג' במתנה מחברה(אני פשוט מטורפת עליהן), כנ"ל, מסבתא

היום יצא לי להעביר את הזמן עם מגזין "את" ישן כלשהו, ולשמחתי המאוד מאוד רבה מצאתי אחלה כתבה על אלקסה צ'אנג (גירל קראש!!~@#). הרבה מהדברים שנכתבו ידעתי, אבל מאוד הופתעתי לקרוא על מקורות ההשראה שלה- ג'יין בירקין, וזמרת צרפתייה מהסיקסטיז בשם פרנסואז ארדי.

את פרנסואז(/פרנסואה?) אני מכירה ממחקר קצר שעשיתי על הסיקסטיז בשביל ההפקת אופנה לשנקר בשנה שעברה, והיה לי ממש מעניין לראות שאני לא היחידה שמכירה את היפייפיה הזאת ושואבת מימנה השראה (שאלקסה צ'אנג שותפה עניין הזה ^^)

הנה טעימות מהנשים מעוררות ההשראה האלו (מה שעושה לי חשק לעשות פוסט שלם כזה):

0מאוד נהניתי מהתגובות שלכם בפוסט הקודם, פשוט כייף לקרוא אותן (גם אם הן חיוביות, שליליות, ביקורתיות או וואטאבר)!

ד"א-אני רוצה להסתפר, לא בטוחה איך, אבל אני רוצה שזה יהיה מחמיא, ייחודי לי ולא משעמם (אולי איזה צבע מגניב בקצוות..)

מה אתם אומרים חמודי על שכמותכם? מחכה להצעות

**בהסטוריה הלך אחלה, שמחה מאוד שזה מאחורי (פשוט אין על התחושה שאחרי, חייבים להודות), מרסדס היה מגניב ביותר

למרות הצפיפות, הזיעה והסיגריות, והעובדה שהסולן היה פשוט מסומם וסטלן כל כך הייתה מאוד משעשעת.

שיר לסיכום אפריל, שמוכתר כחודש קסום:

Queen - A Kind Of Magic

little miss fashion

שלום לכם חברים יקרים. רוב הפוסט של היום עוסק בנושאים שגרתיים ובנאליים להחריד, אני בטוחה שתתמודדו עם זה היטב, ואולי אפילו תיהנו.

ונתחיל מהשופינג שלי בעזריאלי: החלטה ספונטנית ביותר ליסוע לשם עם חברות מדהימות, וקניות מתמצתות וכייפיות:

שמלה מpull&bear שמצאה אותי, שצורתה פשוט מושלמת למבנה הגוף שלי, סוודר מh&m מפוספס בקרם ושחור,

אוקספורד שחורות מושלמות מקליגולה שחיכיתי להן לא מעט זמן, לק שמזכיר לי פרילי תות כהה, טבעת מh&m ורדרדה וקסומה.

אני מניחה שעכשיו רק נותר לי לקנות כמה ג'ינסים טובים, ג'קט ג'ינס, מעיל עור שחור ואני דיי מסודרת לכל החיים..או לפחות עד השופינג הבא

(כן אני יודעת, אני מעיין ואני שופוהוליק..אבל לא יותר ממכם, אהא!)

אני קצת מבואסת שהתמונות יצאו כשאני עוטה מבט של רצינות תהומית, תשתדלו לא להתייחס

החולצה האוברסייזית בוורוד המתוק מאמא, הבלינג-בלינג מיד שנייה, הג'ינס של ליוויס משוק הכרמל שקוצר בקורס של שנקר, והאוקספורד מקליגולה.

החתולה השמנמנה כולה שלי מהבית, או יותר נכון מהטבע. יפה לה פרחים.

ועוד לוק טיפוסי וקייצי שלי לקראת העונה החמה:

שמלה מהאוסף (יד שנייה), התיק מיש שנייה אנונימית ביישוב שלי, שרשרת משוק הכרמל, ומשקפי השמש אה-לה-ג'ון-לנון משינקין.

סקירה מהירה של חודש מרץ:

מלאהשראהמגניבדכאונינהדרחברותיחתיך

* * *

אני משתדלת שלהישאר שלווה ומתפקדת על אף הלחץ הנושף בעורפי, ובמצב רוח מהורהר ומתפלסף במיוחד בעקבות שקראתי את הספר

ורוניקה מחליטה למות של פאולו קואלו (מדהים ומאוד מומלץ).

הקריאה של הספר המרתק הזה גם גרמה לי לתהות על משמעות העובדה שאני הולכת במשך רוב הבקרים של השבוע לימים מרוכזים,

שמטרתם היא לימוד חומר שאני אקיא עוד חודש במתכונות חסרות משמעות, בעוד יש מצב שאני אמות מחר או משהו.

קיומו של הסיסטם הזה שכולא ומדכא אותנו ללא הרף נראה לי קצת הזוי , ומשום מה אף אחד לא עוצר ושואל- למה? חשוב לזכור שהעובדה

שזה מה שאנחנו מכירים, לא אומר שככה צריך לחיות.. אני חושבת לעבור לבית ספר לאומנויות או משהו, די נשבר לי מכל השטויות חסרות הטעם האלה.

אני רוצה לחיות את החיים שלי, ליהנות, להתפתח, לבטא את היצירתיות שלי, להיות חופשייה, לא כלואה בשגרה או מסגרת.

באופן כללי רמת האנרגיה שלי משתנה משניה לשניה בערך, וכמוה גם ההשראה לעשות דברים. המייקאובר לבלוג בהחלט יבוא (ובקרוב!) אבל רק כאשר ארגיש אחלה באופן דיי מאוזן 

בניחוח סרקסטי להחריד, בערך כמוני בפוסט הזה(רק נשמע הרבה יותר טוב):

 הבילויים- נפלא פה

.

וסקראבס פשוט עושה לי שמח..

little miss fashion