שלומות.
החלטתי לכתוב בלוג.
לא ההחלטה הכי קשה בחיים.
ידידה טובה שלי הציעה לי.
יש לה בלוג פה.
אז חשבתי למה לא...
מקווה שלא אתאכזב^^
אני נער או ילד או מתבגר או איך שתקראו לזה(אף פעם לא הבנתי למה אנשים אומרים מה שלא תרצו כשהם מתכוונים למה שתרצו) בן 15 וחצי.
יותר נכון 16 עוד חודשיים.
אז אני גר בחור בצפון וממש לא מקובל חברתית.
זה לא מפריע לי.
במבט כללי חיי די משעממים ושמחים,לפחות לדעתי.
אולי שמחים מדי.
הרי מה שמעצב אישיות הוא ניסיון להתגברות על קשיים,ובזמן האחרון אני מתחיל לחשוש שאין לי אישיות מספיק מפותחת בגלל מחסור בקשיים...
יש לי שני חברים וותיקים,אחד מגיל שנתיים ואחת מכיתה א'.
הם החה"טים שלי,אפשר לומר.
יש לי כמה מטרות בחיים:
1.למות,זה אינו דיכאון או רצונות אובדניים,זו פשוט המטרה הראשונית של כולנו (לא שאיפה!),הרי המטרה היא מה שבא בסוף,לכן הפעולה של המוות היא המטרה האחרונה שנשיג בחיינו.
2.למיד והנאה.למטרות פיתוח האישיות,אני חושב שאחד הדברים הכי חשובים בחיינו הוא להיות עצמנו,ואיך אפשר להיות עצמנו בלי אנחנו? לכן אני חושב שפיתוח האישיות וחשיבה עצמאית הן מטרות גדולות בחיינו.
3.זו כבר שאיפה-אני רוצה לעזור כמה שיותר ולפגוע כמה שפחות בכל מחיר!
4.אם יהיה,תדעו^^
משפחה:
אבא,אמא,אחות חמודה ומרגיזה בת7,אח חביב למדי בן 13 ואחד ש....
לא משנה><
סבא וסבתא גרים בבית ליד (ההורים של אמא).
עוד זוג גר במעלה אפריים (אמא של אבא וסבא דרוזי שחי איתה)
ואחד בבאר שבע(רק הסבא,סבתא נפטרה)
זה נשמע מעורר רחמים אבל רוב החברים שלי גרים בתוך המחשב.
שם גם פגשתי את חברה שלי,עלייה תשמעו כניראה בהמשך.
אני בכיתה ט'(עולה לי') ומגביר פיסיקה,כימיה והסטוריה.
ו...זהו הסוף בינתיים.
נתראה.
(במקרה שתבחרו לשמוע עוד אודות חיי המשעממים להחריד)
נ.ב.
תודה שילה,נראה מה יצא מזה^^
עריכה:
חזרתי עכשיו ממד"צים
ורדף אחרי כלב מעצבן שניסה לנשוך אותי!
דרכתי בקומפוסט עד הברך!
ואיזה משהוא דקר אותי אז ממש מגרד לי!
ואז אף אחד לא היה בבית והייתי חייב לחכות בחום עד שאמא באה!
אבל עכשיו קר ונעים^^
החיים טוביםD:
עריכה:
ידידה שלי מתחה אותי קשות><
לקחה ידידה אחרת שלי ועבדה עלי שהיא בהריון><
והיא נורא חשובה לי...
היא כמו אחותי...
היא שחקנית מעולה!!!
וממש נכנסתי ללחץ!
עמדתי להתמוטט...
כמובן שהדבר האחרון שחשבתי הוא לא להיות איתה באש ובמים לאורך כל הדרך.
אבל זה היה אכזרי!!!!
אם את רואה את זה,אני לא כועס,רק שמח שזה לא אמיתי...