לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חיי כלבה


קוראים לי שוש ואני כלבה. טוב, עוד לא. אבל גורה. זה כן. ואלה החיים שלי בבית החדש, עם שתי נשים מצחיקות שמגדלות אותי ומביאות לי צעצועים


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2008

יש חדשות טובות, יש חדשות רעות


האו האו לכולם.

זה פוסט קצר, כי מחר אני עוברת דירה ועוד מעט שתי האמהות שלי מתחילות לארוז ואין ברירה, אני אצטרך להפריע להן ולאכול את המסקינגטייפ.

רציתי לספר לכולם שאני כבר יודעת לשבת כשאומרים לי וגם שעושים לי סימן עם היד. קצת מצחיקות האמהות שלי, כל פעם שהן אומרות לי לשבת אני מקבלת ממתק. מפגרות. מה, הן לא יודעות שאני יודעת לשבת? נו מילא. העיקר שאני מקבלת ממתקים, ועוד בשביל משהו שאני ממילא עושה. עסקה משתלמת.

החדשות הפחות טובות הן ששתיהן צועקות עלי הרבה איזו מילה, "לא", בעיקר כשאני משחקת להן על הרגליים. המשחק הולך ככה: אני נושכת, הן מזיזות את הרגל ועושות קול, ואז תורי שוב ואני באה לנשוך, ואז הן עושות קול יותר חזק ואני באה שוב לנשוך וככה עד שנמאס לי כי בסוף הן תמיד מנצחות.

המתולתלת אומרת שאני צריכה למצוא משחק חדש. אבל רגליים זה הכי כיף!
אוף איתה.
נכתב על ידי שוש (ככה קראו לי) , 27/7/2008 08:45  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ביקורופא


האו האו לכולם.

 

בפעם האחרונה כתבתי פה קצת לפני שלקחו אותי לרופאה. האמת היא שלא לקחו אותי, היא באה אלינו בעצמה, באוטו גדול שקוראים לו מרפאה. איך שזינקתי פנימה היא אמרה שקוראים לה הדס והתחילה ללטף אותי עם משהו נוזל שגרם לכל מני חיות קטנות ומגרדות לקפוץ באוויר כמו מתאבדים בפלוג'ה.

 

אלה שמגדלות אותי רצו לשים לי חיסון אבל היא לא הסכימה להן, היא אמרה שקודם כל צריכים להיות כמה ימים שיראו שאני לא חולה. ניסיתי לנבוח לה שאני חולה רק בנפש, אבל אני לא חושבת שהיא הבינה. אז נבחתי קצת והיא צחקה ואמרה שאני צפצפנית קצת. אני צפצפנית? אני אומנית! העולם לא מבין אותי.

 

חזרנו הביתה בידיעה שביום שישי (שזה היום), הרופאה תפגוש אותי שוב ותביא לי זריקה. בינתיים אני מתרגלת לבית החדש שלי. יש בו כל מני דברים מעניינים, למרות שהן כל הזמן מרימות אותם למעלה, כדי שלא אנשך. אז אני נושכת אותן. בבוקר, בצהריים ובערב, נושכת ונושכת.

 

זו עם השיער הארוך, שהסתפרה בינתיים, עושה קולות מצחיקים של כלב שחוט כי היא קראה איפשהו שזה מה שיגרום לי להפסיק. מצחיק כמה אנשים יכולים להיות טפשים. שיטה אחרת שלה זה לתת לי לשחק עם קונג וממתק כדי לנשוך אותם ולא אותה. זה כבר יותר נחמד לי. אולי אני אעשה לה טובה ואפסיק לנשוך יום אחד.

 

אבל רק אם הן יפסיקו להיות עסוקות ויהיו יותר בבית. משעמם לי.

 

שלכם בנביחה

שוש

נכתב על ידי שוש (ככה קראו לי) , 18/7/2008 12:19  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



האו לכולם


שלום. קוראים לי שוש ויש לי בית חדש. אבל לפני שאני אספר לכם על הבית החדש שלי, וכל מה שקורה בו, כדאי שתדעו כמה דברים בסיסיים עלי.
1. אני כלבה
2. אני שחורה
3. עכשיו אני בת חודשיים, אבל כשאגדל אני אהיה לברדור
עכשיו, כשאתם יודעים את זה אפשר להמשיך.

אני והאחים שלי (יש עוד שלושה כמוני), הגענו לפני כמה זמן לבית של הכלבים בעיריית תל-אביב ומשם כבר שלחו אותי להיות שבוע בבית של אישה נורא נחמדה והילדה שלה. הן והכלב שלהן טיפלו בי יפה, אבל אז אתמול בלילה היא הסתכלה לי בעיניים ואמרה "לוקה", (כך קראו לי אז), "יש לי חדשות בשבילך. מצאו לך בית". ובאמת כמה זמן אחרי זה באה מישהי במשהו כזה שנוסע ושמה אותי על הברכים ואמרה לי שמעכשיו היא שלי ואני שלה ושהולכים הביתה.

אז נסענו הביתה. ושם כבר חיכתה לנו האישה השניה שמגדלת אותי, שהיא האישה של זו שלקחה אותי והיא מצחיקה ויש לה תלתלים. והיא ישר החזיקה אותי ואמרה לי שלום ושאני חמודה. ואז שמו לי אוכל, אז אני לא זוכרת מה קרה. רק שהן הלכו ואז חזרו ואז קיבלתי הודעה רשמית שמהיום אני שוש. אז אני שוש. שוש. זו אני.

בלילה הן הלכו לישון ואני הייתי בחדר אחר. אני לא חושבת שזה היה נחמד מצדן. החלטתי לברר את הנושא בבוקר, אבל בינתיים, כדי שלא ישעמם, נבחתי לי ושרתי שירים עד שהייתה שמש והן קמו ואמרו לי בוקר טוב וניקו את כל הפיפי שעשיתי. אבל אז הן שוב הלכו! וחזרו אחרי מלא זמן! אבל מה הן חושבות לעצמן? אני נבחתי ועשיתי פיפי ושיחקתי עם צעצוע. חוץ מזה כבר תכננתי טוב-טוב את השיחה שאני אעשה להן שהן יבואו.

אבל קודם המתולתלת הגיעה ואני הייתי עסוקה בלשחק לה ברגל, אז השיחה תצטרך לחכות. ואז באה זו שלקחה אותי, עם השיער הארוך, ושמה אותי על דף מצחיק שמעכשיו אני אמורה לעשות עליו פיפי. היא גם אמרה משהו על וטרינרית שצריכה לבוא לתת לי זריקה. כן בטח. אני כבר אראה לה זריקה. אבל בינתיים היא הייתה נחמדה ונתנה לי לאכול ממתק כל פעם שעשיתי מה שהיא ביקשה ובאתי ליד שלה כשהיא הוציאה קול מוזר שנשמע כמו "בואי", "בואי". האמת זה קצת מפגר כל הקטע הזה עם הקולות, אבל אני מה אכפת לי אני. בסוף יש ממתק.

אחר כך היא גם התלהבה כמו גורה בת יומיים כשעשיתי פיפי על הדף שהיא שמה לי. למה מה היא חושבת שאני? מפגרת? אז כדי שלא תפתח ציפיות יותר מדי ותרצה שאולי אני גם אעשה עוד דברים משונים, תיכף ומייד עשיתי קקי ליד הנייר. אבל היא רק צחקה וניקתה ושמה לי נייר אחר. אוף, היא מתוחכמת בלשחק איתי. עכשיו צריך לחשוב על טריק אחר. אם רק לא היה חם כל כך.
נכתב על ידי שוש (ככה קראו לי) , 14/7/2008 19:26  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  שוש (ככה קראו לי)

בת: 17

תמונה




134
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , משוגעים , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשוש (ככה קראו לי) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שוש (ככה קראו לי) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)