nothin’ lasts forever

החלטתי לפרוש, להרים ידיים, לוותר, איך שתקראו לזה..

אני פחדנית מידי

ואני מוותרת לעצמי יותר מידי מהר

אולי היה יכול להיות לנו טוב ביחד.

פיספוס.

מסובכת טיפה..

יש לך קסם אי אפשר להכחיש...

יש לך אופי ואישיות ואני לא מאמינה שאחרי חצי שנה אני חוזרת לכתוב עליך שוב..

אני מתלבטת ..

אני מתה עליך אתה נשמה

אתה מותק של בנאדם

אבל כשאני חושבת על זה מה לי ולך..

ומפה אני כבר מתחילה להטיל ספקות

שאולי אתה כבר לא באותו מקום שאני די נשארתי תקועה בו..

אני לא יודעת עם כן כדאי לי לעשות את הצעד הזה

ובעצם להוריד מהערך שלי .. (אני סוג של דפוקה בקטעים האלה)

אבל בעצם אתה זה שאמרת לי ללכת על פי הלב שלי

ושעם אני רוצה משהו להתעקש ולא לוותר עד שאני משיגה אותו

אבל בעצם זאת מלחמה אבודה מלכתחילה

וכל המאמץ שאני כביכול אוציא עליך לא שווה כלום ..

וזה לא שאני לא אופטימית

אני פשוט מחוברת למציאות ..

או שלא.