כך תשמידו את מדינת ישראל

כמו לכל דבר בחיים, לקיומה של מדינת ישראל יש צדדים חיוביים וחיוביים פחות. כשבוחנים את אלו החיוביים פחות, בראש הרשימה מתנוססת העובדה שמדינת ישראל היא כבר לא גלות. עמוק בפנים, הייתי רוצה שילדי ישראל יצטרכו להעביר קידוש במרתף פן השכן הנאצי ישמע וילשין, שיפחדו לשים כיפה ברחוב פן יכו אותם על היותם שונים, ואולי יותר מהכל, הייתי רוצה שהם יאלצו ללכת כל יום ראשון לכנסיה ולהודות למישהו שבו הם לא מכירים על משהו בו הם לא מאמינים. זה לא שאני מזוכיסט, ובטח שאני לא אנטישמי, אני רק מאמין שכשהגלגל התהפך איבדנו משהו בדרך.

בימים טובים יותר, הייתה גאווה בלהיות יהודי. מצד אחד, עבור הדתיים שביננו, האמונה הייתה חזקה. אולי מבחינה מספרית היו מעט מאמינים, אבל איכות הרי קודמת לכמות. אלו שכן שמרו מצוות, היו ללא ספק איתנים באמונתם. כי זה דורש אמונה לשמור מצוות כשזה עלול לשדרג אותך למעמד של ברווז במטווח ידוי אבנים. היום מצד שני, אולי יש מאות אלפי חרדים וה' יודע כמה דתיים בכלל, אבל כשבהצטרפות למאה שערים מקבלים את ספר ההדרכה "איך להוליד 20 ילדים, לחיות על חשבון המדינה ולדפוק את החילוניים" לפי שרואים תנ"ך, לא נראה לי שאי שם למעלה הבחור עם הזקן מרוצה. היום לשים כיפה זה לדפוק את המערכת, לקבל תמיכה פוליטית ולקצר את העונש שמטיל עליך השופט. מיותר לציין שזה שווה לזין.

אבל גם בלי קשר לדת או אמונה, בתור עם, נפלנו מגדולתנו. פעם יכולנו להוות דוגמא. לא כי חיל האוויר היהודי הצליח להפציץ 300 מכוניות סובארו עם כנפיים, אלא כי היינו אנשים לדוגמא. כי היינו מסוגלים לשמור מה ששלנו, בלי לפגוע באחר. כי ידענו לדאוג לעצמנו, אבל לא על חשבונו של השכן. אנשים שמרו שבת, צמו ביום כיפור, אכלו אוכל כשר והתחתנו אצל הרב, למרות שמול הבית מכרו להם חזיר, בעבודה התנוסס להם צלב על הקיר וביום שבת ערכו להם מכירות חיסול מתחת למרפסת.

ומה השתנה מאז? כלום. אבל משום מה פתאום אותם יהודים לא יכולים לשמור כשרות כראוי כשאני, במרחק חצי מדינה מהם, אוכל צ'יזבורגר. ופתאום הם לא יכולים לשמור שבת אם מישהו אחר עושה קניות באותו זמן, וחס וחלילה שמישהו יראה סרט ביום כיפור או יתחתן אצל מישהו שלא מטפח זקן מגוחך. מעם של אנשים נעלים אותם יהודים הפכו לנקבות, שחושבים שזה פוגע בקשר שלהם עם ריבון עולם כשמישהו משתין בצורה שונה מזאת שהומלצה על ידי חז"ל. אבל שיא החוצפה, לדעתי, היא יום כיפור. אנשים שמתיימרים להיות מאמינים בה', מזלזלים בערך הראשון שהוא תבע, קדושת החיים, ועוד טוענים שהם עושים את זה בשם האמונה בו.

כשהייתי ילד יצא לי לצאת בימי כיפור לרחובות, ושם להיות עד לתופעה מאוד מטרידה. במרחק של מאה מטר מהיישוב שלי היה מחלף גדול, ומה שעשו ילדי הדתיים היה לטפס עליו, ולזרוק אבנים על מכוניות שנוסעות במהירות 120 קמ"ש. לא צריך להיות מדען גדול כדי להבין שבמהירות שכזאת זה אומר שמשה מנופצת, איבוד שליטה ועוד כמה מצבות. אבל כשהרסן משוחרר אין גבולות, ושיא השיאים, היה כשזרקו אבנים על אמבולנסים. לא מדובר כבר בזלזול בשונה, אלא בפאנטיות דתית שלא טובה בדבר מזאת שמופגנת בטהרן. אנשים שהורגים אזרחים תמימים בשם הדת. טרור לשמו, רק כשר למהדרין.