כך תשמידו את מדינת ישראל

"יעל נייד" היה רשום על מסך הפלאפון, והכיתוב כנראה ממש הציק למכשיר המיושן, כי זה החל לצלצל במרץ. בבת אחת זינקתי מהמיטה ומיד הצטערתי על הטעות. עודף הוודקה בדם עוד מאתמול נתן את אותותיו. יש חלקים מהערב שאני לא בדיוק זוכר, אבל בתחילת הערב סיימתי עם שלומו בקבוק, וזה עוד היה הרבה לפני שהבחורות הגיעו והכיף האמיתי התחיל. תזכורת לעצמי: לשתות פחות. מבט חטוף על החדר מותיר אותי מבולבל. מצד אחד התחתונים שלי זרוקים על כסא על יד המיטה, ככה שזה כנראה החדר שלי. מצד שני, הקירות צבועים בורוד, ככה שכנראה שלא. מבט יותר מעמיק מגלה בלונדינית בקצה השני של המיטה, שוכבת על הבטן בתנוחה שמרמזת שגם היא שתתה לא מעט. יש משהו נחמד בלהתעורר לצד בחורה טופלס, אם כי הרבה לא יוצא מזה. לבחורות יש חוש שישי, חוש הכלבה, שמנחה אותן למצוא דרך להסתיר את הציצים לא משנה כמה עמוק הן ישנות או כמה הן השתכרו לפני. כלבות. אני מפשיל קצת את השמיכה ומגלה שגם היא ישנה בלי תחתונים. תזכורת לעצמי: אני גבר.

אני עונה לטלפון ומדליק קאמל. כוס עמק. שכחתי ממסיבת שחרור של ידידה שהייתה מסתבר אתמול. דווקא בחורה חמודה, מאוד חייכנית, מלאת חיים והסקס איתה ממש קליל וזורם, מעניין איך יכולתי לשכוח לבוא. אני יוצא מהחדר ומבין למה שכחתי לבוא. עוד שתי בחורות שוכבות בעירום על הספות בסלון, ובחורה שלישית מעולפת על הרצפה בתחתונים. מסכנה, בטח לא החזיקה מעמד עד סוף המסיבה. אני מפלס דרך למטבח, תוך כדי שאני מנסה ללא הצלחה לא לאפר על אף אחת מהבחורות. אני מכין לעצמי קפה ועם הקפאין מגיעה ההכרה: היום דייט עם דנה, הקצינה הכי כוסית בכל חיל חינוך. רשמית. אני מסתכל על השעון, מגלה שיש לי עוד שעתיים ונרגע. תוך לגימה אחת הקפה היסטוריה, אני זורק לכוס את בדל הסיגריה וניגש לסלון. אני עושה אן דן דינו, ומזייף קצת בספירה כדי שבסוף האצבע תיפול על הבחורה היותר כוסית מבין השלוש. לא שיש שם לא כוסיות, אבל אם כבר אז כבר. "מתוקה? בוקר טוב, אני צריך ללכת עוד שעה, וכולם ישנים, רוצה לעזור לי להעביר את הזמן?"

"אני מתה על הבושם שלך" אומרת דנה בחיוך רחב. כן, זה שילוב יחודי של זרע ומיצי שוודיות אני חושב לעצמי, תוך כדי שאני זורק שם שנשמע לי צרפתי. בטוח יש בושם כזה. עשר דקות משעממות חולפות בהן היא מנסה נואשות להיראות מתעניינת בדברים שמדברים אלי. לא, הנעה אחורית זאת לא סוג של תנוחה, למרות שאני מעריך את המאמץ. תקשיבי, אני ממש נהנה מהשיחה איתך וממש לא הייתי רוצה לחתוך כאן, אבל אני חייב ללכת להוציא את הכלב, רוצה לטייל איתי קצת על הדרך? היא מסכימה. הן תמיד מסכימות. בפעם הראשונה שהשתמשתי בזה עוד דאגתי מה הן יגידו כשהן יעלו ויגלו שאין כלב, אבל בעשרות הצלחות לא מפקפקים. ברגע שהיא כבר למעלה, כשהמיטה במרחק פסיעה, כשאפשר ממש להרגיש את הנשימות האחד של השנייה והמתח המיני על סף התפרצות אף אחת כבר לא זוכרת כלום על פינצ'רים שמינצ'רים. אני מכניס אותה לחדר, וכאילו בדרך אגב סוגר את החדר. התריסים מעומעמים עוד מהבחורה הקודמת. אני עוד טורח להדליק את הנרגילה אבל היא כבר נמרחת עלי בתנוחה שמרמזת שעישון נינוח כבר לא יהיה פה. סעמק, דווקא רציתי.

אני מפמפם את הנרגילה, מפמפם את דנה, ולאט לאט הניחוח הצרפתי שלי צובר עומק. כאילו, הוא היה צובר עומק, אם הייתי מתרומם שחושב שיש משהו עמוק בבשמים. הוא צובר מיצי כוס. אחרי תנומה קצרה אני מתעורר ומגלה שדנה נעלמה. בחורה לעניין. אני מתמתח וגורר את עצמי למטבח, הפעם משתדל באמת לא לאפר על שום דבר כי אני גם זה שיצטרך לנקות. טוסט בלי כלום וכוס קולה, ארוחת הערב הסטנדרטית שלי עוד מימי הפנימייה כשלא היה שום דבר אכיל בערבים. אני בולע את החתיכה האחרונה של הטוסט וגורר רגליים בחזרה למיטה. משב רוח קריר שחודר בקלות את השמיכה הדקיקה מזכיר לי שהחורף אכן פה. הרעיון להוציא שמיכת פוך מהארון אפילו לא חולף לי בראש. הידיים כאילו מעצמן מוציאות את הפלאפון ומחפשות את הערך שירלי. מסכנה, עברה לבניין כבר לפני למעלה משבועיים, הבטחתי לה שאני אזמין אותה לביקור ועדיין לא קיימתי. תוך חמש עשרה דקות היא כבר אצלי, מאופרת ולבושה בקפידה למרות שעכשיו אמצע הלילה וברור לפי הקול שלה שהערתי אותה משינה. אני עוד לא מספיק לפתוח את הפה להגיד שלום והיא כבר מתפרצת לדירה, קובעת עובדות בשטח ומסמנת טריטוריה. "אממ, מה זה הבושם הזה?"

גרוע, נכון? עכשיו אתם מבינים איך זה. אגב, הבהרה: כותב הפוסט הנ"ל לא באמת אידיוט, זאת סתם דרך לא מוצלחת להעביר ביקורת. כוס אמק, אי אפשר כבר להיכנס לבלוגים של אנשים בימינו. חצי מהבחורות עושות מהבלוג תיעוד של מהלכי הרזיה, וחצי מהגברים חושבים שהם יו הפנר הבא. יש פה אנשים שכותבים על כל כך הרבה סקס שאני מתחיל לתהות אם אין איזו בחורה שמקפצצת עליהם בזמן שהם מקלידים. סקס פה, סקס שם, אני הכי גבר בעולם, ארוחת צהריים, ושוב סקס, סקס, סקס. סעמק, אנשים מתארים כל כך הרבה סקס שהם כמעט וגורמים לי לקנא, ואני מעשית גר עם החברה שלי, ובסיפוק רב יש להוסיף. רוצים לכתוב כמה שאתם גברים, תציינו את זה ותחסכו חצי שעה של תיאורים מונפצים. זה מרגיש כמו לקרוא תסריטים של סרטי פורנו זולים. זיינתי אותה פה, הרמתי טלפון שם, זאתי הגיעה בשביל לרדת לי, שלחתי אותה קיבינימאט, תפסתי בחורה רנדומלית ברחוב, תקעתי אותה בתחת, איזה סבא נעץ מבטים אז תקעתי גם אותו. מה זה? אני זוכר את עצמי ביום שבו שכבתי עם מישהי 7 פעמים. באותו יום היו לי בערך עשר דקות, במצטבר, שבהן לא הייתי עסוק לא בסקס ולא בלישון מעולף בניסיון נואש כנגד כל הסיכויים לחדש קצת כוחות. אבל לא אתם. הארנב של אנרג'ייזר קטן עליכם. אתם אחרי הפעם העשירית עוד מדלגים ברחוב ומחפשים את מי עוד לתקוע. סעמק. מה אתם כותבים את זה בשביל לצאת גברים? אז תהיו קצת יותר מעורפלים, שכדי לחשוב שאתם גברים יהיה צריך אשכרה לקרוא בין השורות. למה בינתיים זה נראה כאילו לקחתם חומר גלם של: "זיינתי את א'. אני גבר. זיינתי את ב'. אני גבר. זיינתי את ג'. אני גבר." הוספתם קצת תיאורים של צבע השמיים, בעיקר תיאורים של איך הכוס נראה, כי אם אתם יודעים את זה אז אתם בטוח גברים, וזהו - לפרסום. סעמק. סוף מרמור.