הפוסט הבא מנוסח בלשון זכר, ומיועד לסטודנטים בלבד. זאת לא אפליה של הבחורות, פשוט אין בטכניון סטודנטיות. זה לא כי אני שוביניסט, זה כי אתן טיפשות.
שוב הגיע הזמן הזה, שיא תקופת הבחינות, והיה צריך להתחיל לחפש מי אשם בכל הכישלונות שהיו לי עד עכשיו. כשהתברר לי שהרצפה ישרה, המבחנים היו הוגנים ולא דפקתי לאף מרצה את האוטו בחנייה, כמעט ונאלצתי להודות שהאשמה נעוצה בי. זה נתן לי מוטיבציה לחקור יותר לעמוק, ולאחר חשיבה מאומצת הגעתי למסקנה שאף אחד לא לימד אותי ללמוד. כן, לימדו אותי הכל מנגזרות ואינטגרלים ועד דברים שרק שמם מטיל מורא על בני תמותה (מי בא לחשב התמרת לפלס של טור לורן מרוכב סביב האינסוף?), אבל אף אחד לא לימד אותי איך ליישם את זה מול דף הבחינה, ועוד בשלוש שעות. אז כעזרה לזולת, ובעיקר למען הדורות הבאים אני מציע לכם את המידע שאספתי בדם יזע ודמעות.
דבר ראשון זה ריכוז. החיים של סטודנט סובבים סביב המיתוס המוטעה שצריך להיות מרוכזים בלימודים. תגידו, אם אני מרוכז, למה שאני אנסה לפתור בעיית שטורם ליוביל רגולרית בטבעת כשאני יכול לצאת להשתכר, להתמסטל ולסיים את הערב בתוך בחורה?! כל הקסם של להכריח את עצמך ללמוד מסתכם בלצאת מהפוקוס, לא לחשוב בצורה הגיונית, ולעבור מבחירה חוויות סאדיסטיות לא רצוניות שוב ושוב ושוב.
איך יוצאים מפוקוס? אלכוהול זה טוב. האגדה מספרת על בחור שבתחילת הבחינה שם בקבוק אבסולוט על השולחן, ולקח מדי פעם שוטים של מוטיבציה. אני לא יודע איך הלך לו בבחינה עצמה אבל אני מוכן להמר על הביצים שלי שהוא סבל בה הרבה פחות משאר האנשים. אגב, בתור סימן משמיים והוכחה חותכת לצדקת דרכי, בתקופת בחינות נציגות רדבול עוברות במעונות ומחלקות את המשקה המתועב בחינם. מתי בפעם האחרונה ראיתם מישהו שותה רדבול בלי וודקה? למה נראה לכם שכל הפרסומות שלהם מצויירות? אפילו בשביל הפקה קצרצרה הם התקשו למצוא שחקן שמוכן לעבור את החוויה.
עוד אופציה פופולרית היא סמים. הייתה לא מזמן כתבה בעיתון המקומי פה שעשרים אחוז מהסטודנטים משתמשים בסמים, ותכלס, אני לא מאשים אותם. אם במציאות שלך היו מדרגים מטריצות בלתי לכסינות ועושים קונוולוציה של פונקציות התפלגות, גם אתה היית רוצה לברוח מדי פעם. פעם ביום ככה. אבל אני אישית נגד סמים מסיבות היסטוריות, ככה שכל עוד אין שוודיות טופלס בעניין אני בחוץ. מה שמשאיר אותי עם האופציה המנוונת. הנרגילה. היתרונות המרכזיים של הנרגילה היא שהיא כן דופקת את הראש, והיא עושה את זה לאט לאט ובשקט, ככה שעוד אפשר ללמוד שעות ארוכות אחרי שמתחילים. לאלו מכם שמזלזלים בסטלה שתופסים מנרגילה אני רוצה לספר שזה אחד מאותם עניינים שבהם הכמות כן קובעת. ומכמות הגחלים שאנחנו מדליקים פה אפשר למלא מנגל לתפארת. ככה זה כשלא מעשנים בשביל הכיף אלא בשביל שסוף סוף ישמע לכם הגיוני שפונקציית דריכלה מוגדרת היטב ולא רציפה בכל נקודה.
אחרי שפימפמתם את עצמכם מכל הבא ליד הגיע רגע האמת - צריך להתיישב ללמוד. זה הזמן לנפץ מיתוס נוסף. השקט. בערך מכיתה א' מפסיקים ללמוד עם מוזיקה, וחופרים לכם במוח שכל רעש מפריע ללמידה. אין מוזיקה, אין דיבורים, אפילו את האפצ'י צריך לסחוב עד ההפסקה. חבר'ה, זה פשוט לא נכון. שקט סה"כ תורם לריכוז. וכשאתה כולך מרוכז בלחשב אינטגרל, לאט לאט עולות לך מחשבות רבות חשיבות לראש. מה יקרה כשתפתור אותו? אז ביצעת בהצלחה אינטגרציה בחלקים, מה הלאה? עם אינטגרלים לא הולכים למכולת, לא משיגים זיון ולא משלמים את המשכנתא. זאת מהווה נקודת שבירה עבור סטודנטים רבים מספור. כדי להדחיק את הנקודות הללו, רצוי להוסיף מוזיקה לכל עניין הלמידה, רצוי שירים בסגנון רוקי, כדי שתקבלו תחושה של חשיבות, של מטרה ובעיקר של תקווה.
אתם שיכורים, מסטולים ולינקין פארק צועקים לכם באוזן שביחד הצלחתם? האווירה מוכנה. נשאר רק לפתוח סיכום של הקורס (ויש אנשים שהתיימרו לסכם קורס מלא של חמש שעות שבועיות ב11 עמודים, לא משני הצדדים), לעבור עליו ברפרוף וללכת לישון. בשלב הזה אתם תבינו כבר לבד שהלמידה בכלל לא משתלמת. גם ככה רוב המבחנים אמריקאיים, ובחיי שאין עוד הרגשה בעולם כמו להוציא 70 בקורס אחרי שהברזתם מכל ההרצאות, הברזתם מכל התרגולים, לא הכנתם אף פעם שיעורי בית ולמדתם למבחן שעה. מרגיש כאילו מינימום העברתם מפתח לאורך כל המזדה 6 החדשה של המרצה.
בהצלחה בבחינות.