לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כך תשמידו את מדינת ישראל


שבו על כיסא. הושיטו את יד ימין קדימה. הניחו לה לצנוח ברכות על שק האשכים שלכם. הניעו את האצבעות קדימה ואחורה בתנועות מעסות. המשיכו כך עד אשר הנכם שומעים "אללה אכבר" ברחובות. הצלחתם.

Avatarכינוי:  הארנב הזועם

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

איזון


בוקר. ישנתי רק כמה שעות, אבל זה לא משנה. זה המחיר שמשלמים כשמנסים להספיק כל כך הרבה דברים בסופ"ש אחד, ואני גם מצליח. יוצא לי לראות כמעט את כל האנשים שאני רוצה, וכשמשהו לא מסתדר זה לא בגללי. אני תמיד זמין בשביל החברים שלי, תמיד מצליח לסדר את הלו"ז ככה שהכל יתאים כמו פאזל. מוצא גם זמן לקרוא את הספרים שקניתי לפני שנים וכבר העלו אבק מרוב שלא היה לי רגע לגעת בהם. מוצא גם את הזמן לכתוב בעצמי, ולא רק בבלוג, וזה מרגיש נפלא. כל זה בלי לקפח את החברה, ואפילו ההורים מקבלים מספיק תשומת לב. אני מאורגן אבל ספונטני, מתכנן הכל אבל לא מפחד לזרוק הכל קיבינימאט ולזרום. הכל מתקתק כל כך טוב שאני מתחיל להרהר אם לא כדאי היה להיות איזה מש"ק לוגיסטיקה.

 

אבל אני לא. אני עושה תפקיד משמעותי מאין כמוהו. כמובן שיסתדרו גם בלעדי, כל אחד אפשר להחליף, אבל בסופו של יום אני יודע שתרמתי למדינה יותר מגריסת כמה מסמכים ותיאום פגישות. יש עליי נשק, יש בוץ על הנעליים הגבוהות שלי, ויש אחריות כבדה על הכתפיים שלי. אולי אני לא עושה מעצרים באמצע הלילה וסוגר את החיים בשטח בלי מים חמים אבל מבחינת חשיבות לאומית העבודה שלי לוקחת את המעצרים בכיס הקטן. אולי אני פיון, אבל לפעמים הפיון הוא זה ששומר על המלכה. או על המלך. אני שומר על המלך. ותמיד יש לי מים חמים. והאוכל טוב, עד כמה שלא האמנתי שאפשר להגיד את זה על מטבח צבאי. הם יודעים מה אנחנו עושים, ודואגים לצ'פר בהתאם. מצ'פרים אפילו יותר מדי, יחסית לכמות העבודה שאני עושה.

 

אני בקושי עובד. כשקוראים לי זה חשוב, אבל יכולים לעבור ימים עד שזה יקרה. ימים שבהם אני ישן בין עשר לשתים עשרה שעות ביממה. תמיד צריך להשלים שעות מהסופ"ש. וכשמרגישים שוב רעננים אפשר לחזור לשגרה. שגרה של צחוקים עם אנשים שמבינים עניין. אנשים כל כך טובים אחד אחד, שהצבא לא מהווה עבורי כור היתוך. וזה חבל. גורם לי לשקוע באוטופיה שבה כולם עוזרים לכולם. אוטופיה שבה אנשים לוקחים על עצמם פי כמה וכמה יותר משהם אמורים כדי שאתה תוכל לצאת בערב לאיזה פאב. אתה הרי תעשה אותו דבר בשבילם, אולי אפילו מחר. אנחנו הרי לא ג'ובניקים. אנחנו שם אחד בשביל השני.

 

חוץ מבימי שלישי. בימי שלישי, קשה לי להיות שם בשבילם. כי ימי שלישי אומרים כדורגל כל היום, וקשה לי לעמוד בציפיות מינימליות כשזה מגיע ללהכניס את הכדור לשער. אף פעם לא הסתדרתי עם כדורגל. אבל לא אכפת להם. משחקים הרי גם ככה בשביל הצחוקים. כל כך רחוק ממשחקי הכדורגל בבצפר, איפה שאנשים הלכו מכות בגלל קרנות. אנחנו מחליקים גם גולים. אחרי הכל זה יום ספורט גפי, פעילות מגבשת. לא היינו משחקים סתם ככה כדורגל באמצע היום כשאנשים סופרים שעות בקריה.

 

אנחנו סופרים שעות רק עד הפעילות. חלון הזדמנויות בן כמה שעות לעשות עבודה שאי אפשר בלעדיה. להוכיח את עצמך. להרוויח את העובדה שאתה חי כמו מלך. ואז עוד כמה ימים של מנוחה. כבר ציינתי שצריך לנוח לקראת הסופ"ש בבית. צריך להיות רענן כשאני חוזר אל החברה שלי. זאת שהתחילה בתור זיון מזדמן וגרמה לי להרגיש דברים שלא דמיינתי שאני מסוגל. דברים שלא דמיינתי שקיימים. היא נמצאת לצידי כבר כל כך הרבה זמן שאני כבר לא זוכר איך זה להיות עם מישהי אחרת. צריך אולי באמת לרענן את הזיכרון עם איזו בלונדינית רנדומלית במסיבה שכוחת אל. אני הרי יכול. אנחנו ליברליים. היא בוטחת בי שאני אוהב רק אותה. היא גם יודעת שאין כמו סקס עם בן אדם שאוהבים והיא רוצה הזכיר לי כמה שהיא טובה בהשוואה לאחרות. התחמנית הקטנה.

 

אבל אני אוהב אותה בכל זאת. כל כך אוהב אותה שלפעמים קשה לי לעזוב אותה אפילו ליום אחד. אבל צריך. צריך הרי להיפגש גם עם החברים. צריך לשתות, אבל רק בשביל לעשות דברים מטופשים. אני אף פעם לא שותה מספיק בשביל לאבד את ההכרה. יותר מדי טוב לי במציאות, אני לא רוצה לברוח ממנה. הכל מרגיש כל כך טוב שאני חושב שסוף סוף הגעתי לאיזון. אז אולי זה לא החלום האמריקאי, אבל מי אמר שהחלום הישראלי פחות טוב. לא הייתי רוצה לחלום את החלום שלי אחרת.

נכתב על ידי הארנב הזועם , 15/3/2009 01:23   בקטגוריות אהבה ויחסים, אופטימי, צבא  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סטס ב-29/3/2009 15:26
 



נוסטלגיה


Hope by Subliminal & The Shadow

 

I saw how many of them went,

Too many didn't return

Friends were separated, homes were broken

Tears of families were shed

Buds of people, flowers that will never bloom

The hope is in our minds, the love is in our souls,

The dream is in our spirits,

So forever we shall continue in our path

 

The silence disappeared, again sounds of war

Another soldier returns, wrapped in what?

In the national flag

Blood and tears absorbed in the ground

Another shocked mother, left with nothing but a picture

I lock the hope in my heart,

We're a strong nation we won't fold back,

Cause the son of a bitch that can stop Israel hasn't been born yet

 

Give me the hope to accept what's gone

The strength to change what isn't

Let's go on, our lives are straight ahead

It's not too late because tomorrow is a new day

The dream would die out if we lose our hope

So reach out for the love

 

You promised a dove, in the sky there's a hawk

Bro, poisonous plants stinging aren't olive branches

Living in a dream, everybody is speaking of the peace

But shoot, press, pull, squeeze the trigger

In a world of terrorist attacks, naïve people are still talking

Living in an illusion of justice, they're further splitting the nation

 

Going through everyday madness just to survive

Don't wanna live to fight, Sub fights to live

Planting hope, strengthening the roots

Shielding with my own body over the dream,

So that it won't shatter into splinters

Enough with the pain, enough with the drama

For a year the land has been bleeding, not sleeping, and why?

 

Give me the hope to accept what's gone

The courage to try and fix

Let's go on, our lives are straight ahead

It's not too late because tomorrow is a new day

The dream would die out if we lose our hope

So reach out for the love

 

God, give me the hope to accept what's gone

Give me the strength to change what isn't

Give me the courage to try and fix the world

 

נכתב על ידי הארנב הזועם , 26/8/2008 10:34   בקטגוריות אופטימי  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הארנב ב-29/8/2008 19:35
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להארנב הזועם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הארנב הזועם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)