ואני כבר חושבת איפה אעבוד.
תכלס, אני סתם מלחיצה את עצמי. אני תמיד עושה את זה.
כבר עכשיו רצות לי המחשבות; אמא'לה, בחיים שלי לא עבדתי בעבודה רצינית בלי פרוטקציות מהבוסים שלי שמכירים אותי.
מוכשרת שכמותי.
נורא חשוב לי שעות נוחות, שכר טוב, מיקום, שיהיה לי נוח להגיע, שזו תהיה עבודה מסודרת
ואני יודעת שיהיה לי מאוד קשה.
אני שונאת לעבוד. אני מפונקת ושונאת שאומרים לי מה לעשות. זו הסיבה העיקרית שאני שונאת את הצבא. אבל כנראה שככה
זה בחיים האמיתיים...
בינתיים אני לא אאמלל את עצמי ואחכה עד לחפשש כדי לחפש עבודה.
יש לי עדיין זמן...
עד אז, להכין קורות חיים.