שוב זה מגיע, וסוגר על העיניים.
ניסיתי לישון, לנסות להתחמק מכאב הראש הנוראי הזה,
אבל גם החלומות לא הפכו את זה לקלים יותר.
הם היו מושלמים.
פשוט מושלמים, ובלתי אפשריים וכחולים להחריד.
התחלתי לקרוא שוב את אמה.
אתמול בלילה ראיתי פרק מסדרה שהפיקה הביביסי על הספר.
ולא הבנתי שום דבר,
אז מהר חזרתי אל הספר.
אני כל כך אוהבת את הכתיבה של ג'ין אוסטין.
אבל לפעמים היא מעצבנת אותי.
חוסר רגישות שכזה לברוא גברים כמו מר נייטלי או מר דארסי,
שבפירוש לא קיימים במציאות.
מרי
עריכה:
יש לי פשוט משפחה מגניבה.
באיזשהו שלב באתי לסלון, והכאב ראש שלי היה פשוט מטורף.
אמא שלי הסתכלה עלי מהמטבח ושאלה אותי אם אני רוצה רום.
אני לא מדברת על תמציות רום לעוגות. רום אמיתי.
אמרתי לה שכן.
היא מזגה לי קצת
ותקשיבו זה פשוט העביר את הכאב.
מה גם שקיבלתי (שנייה להשתחצנות) מאה במתכונת בתורשה. שזה ממש יפה, כי החומר הזה נורא נורא קשה.
(אני חושבת שמותר לי פעם ב.. לחשוף ציון. אני כל כך מתאפקת לא לעשות פה רשימות ציונים).
אם הייתי מתקבלת למסלול שאני רוצה זה היה מושלם..
אבל בינתיים עוד אין תשובה..
עבר רק שבוע..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
secretgarden