את מתקשרת אלי בצהריי יום שישי. מזל שאני בעבודה.את מתקשרת אליי אתמול ושואלת אם יש לי מישהי..אבל זה רק למטרה אחת:להודיע לי שאת והאקסית שלך.. חזרתן.
אני לא בטוחה מה לעשות עם פיסת המידע הזה...ולכן לא הגבתי. אבל הנה קו מחשבה שהייתי רוצה לחלוק איתך...
היינו ביחד כמעט חודשיים..סבלתי ממך בחודשיים האלה כמו שלא סבלתי בשנה של קשר...הייתי באפיסת כוחות ממך.
וכל פעם היית בוכה :"כנראה בגלל כל מה שעברתי עם האקסית שלי אני עד היום לא יודעת להיות ביחסים אמיתיים...אני מצטערת.."וכל הבולשיט הזה.
היא גרמה לך לסבול,השפילה אותך,אחר כך את השפלת אותה.. בקיצור יחסים "בריאים ותקינים לחלוטין"וכשאני ואת היינו יחד אמרת לי שאני מלמדת אותך איך להיות ביחסים...
שאני הדבר הכי טוב שקרה לך..
ואז הפסדת אותי. הפסדת אותי בשביל פלירטוטים עם אחרות,ריבים טיפשיים והרבה סצינות... הפסדת אותי בעצם.. בשביל כלום.
ואת חוזרת למה שעשה לך רע.. למי שעשתה לך רע..
מין יצר הרס עצמי שכזה.
ביקשת תגובה ממני.. אז הנה היא:
את מטומטמת!
הפסדת חבילה טובה שהייתה לך ביד(אמנם לא חבילה קלה -אך חבילה טובה)ואת חוזרת לתופת שממנה יצאת...
הפסדת יחסים אמיתיים לטובת יחסי שליטה-עבד מול מלכה?...????? בעיה שלך! לי אין שום זכות להגיד לך מה לעשות אבל מצד שני אל תצפי שאקפוץ משמחה ואדלג ברחובות ואקרא בקול מעל גגות העיר: מזל טוב!!!!
אם בא לך לסבול אני לא אוכל להגיד לך לא...אבל אל תטרחי לשלוח לי הזמנה לחתונת הלסביות שלכם.. לא מתחשק לי להקיא על הבופה...