לחיות את החיים

אופה את העוגיות המלוחות המיוחדות שלי בשיא המרץ

מכניסה ומוציאה לתנור תבניות גדושות חתיכות בצק עגולות ודקיקות זרועות כמון שלם

החיילת היפה שלי מופיעה מולי עם קלסר ואומרת

"שמעי משהו אמא"...

אני באטרף עוגיות, "שומעת אזמרלדה, דברי"!

היא מתחילה להקריא

אחרי הבית הראשון אני מרגישה איך ההתרגשות אוחזת בי

כולי נרגשת ובמבט מלא גאווה מסתכלת בבת החכמה שלי שקלטה סופסוף

שואלת: "את כתבת?   לי?"

"בחייך אמא!" היא קוטעת אותי באכזריות

"רק תקשיבי טוב. זה משהו שקיבלתי. לא יודעת מי כתב. אז את מקשיבה???"

"כן", אני מקשיבה קצת מאוכזבת.

מהבית השני וחצי

העוגיות המלוחות שלי הפכו מלוחות מאוד

טבולות בזרם דמעות שמאן להפסיק...

הלכתי למסיבה - אמא,

ודבריך נגנו כל הזמן באוזני

אז לא שתיתי - אמא,

והרגשתי גאה מאוד בעצמי.

"אל תשתה בן" תמיד אומרת אמא,

"חזור הביתה בשלום",

אז למרות שאחרים הציעו לי - אמא,

שתיתי קולה במקום.

אני יודע שתמיד צדקת - אמא

ושעשיתי את הדבר הנכון.

עכשיו המסיבה נגמרה - אמא,

ואני יודע שאגיע הביתה בשלום.

אני נכנס למכונית - אמא,

ומתחיל לנסוע בזהירות,

וזאת רק בזכות הדרך שחינכת אותי - אמא,

האהבה והאחריות.

אני מתחיל לנסוע - אמא,

בזהירות, בדיוק כמו שביקשת,

אך המכונית ממול - אמא,

לא מבחינה בי ופוגעת בי חזק.

אני שוכב כאן מצידי הדרך - אמא,

ושומע את דברי השוטר.

הנהג שממול שתה - אמא,

ואני הוא זה שצריך לוותר.

אני שוכב כאן גוסס,

אמא, הלוואי שתגיעי מהר.

איך זה קורה דווקא לי - אמא

ולא לנהג האחר?

יש הרבה דם מסביבי - אמא,

אני חושב שרובו שלי.

אני שומע את החובש אומר - אמא,

שלא נותר לעשות הרבה בשבילי,

רציתי רק להגיד לך - אמא,

לא שתיתי. אני לך נשבע!

אלו היו האחרים - אמא,

אלה שהיו במסיבה.

הנהג כנראה גם היה שם - אמא,

בדיוק איפה שהייתי אני.

ההבדל הוא שהוא שתה ועוד חי - אמא,

ואני היכן שהנני.

מדוע אנשים שותים - אמא?

זה יכול להרוס את כל החיים.

אני מרגיש כאבים חזקים עכשיו - אמא,

חדים ודוקרים כמו סכין.

הנהג שפגע בי - אמא,

מסתובב סביבי, מביט ומהסס

אני חושב שזה לא פייר - אמא,

הוא שתה ואני פה גוסס.

אל תדאגי לי - אמא,

אמרי זאת לאחי ואבי וכל משפחתי,

גם כשאגיע למעלה - אמא,

אני יודע שתמיד תהיו שם איתי.

מישהו היה צריך להגיד לו - אמא,

שלשתות ולנהוג זה לא כדאי.

אם רק היו אומרים לו זאת - אמא

הייתי עדיין חי.

נשמת אפי מתקצרת - אמא,

עכשיו אני מתחיל לפחד.

אל תבכי עלי - אמא,

גם ככה קשה להפרד.

יש לי שאלה אחרונה - אמא,

לפני שאעצום את עיני.

אני לא שתיתי ונהגתי - אמא,

אז למה בכל זאת איבדתי את חיי???