באחת מהרצאות יום שלישי שאני משתתפת בהן, שמעתי סיפור משעשע.
מאז אני משמיעה אותו לכל מי שרק מעוניין לשמוע וגם למי שלא.
וזה הולך ככה:
אני לא זוכרת את שם הגיבור אז אקרא לו "חושם".
חושם מתוסכל, אין לו מזל. הוא לא יוצלח וכלום לא מצליח לו.
לא עם נשים, לא בעבודה ולא עם המשפחה.
מחליט חושם שכך הוא לא מוכן להמשיך יותר והולך להתלונן בפני ה"ביג-בוס" (אלוהים), לדרוש את המזל המגיע לו.
בדרך לביג-בוס, הוא עובר ביער שדייריו שמעו כבר על כוונת חושם ומחזיקים לו אצבעות.
בדרכו הוא פוגש בזאב שמפרגן לו ורק מבקש: "כשתפגוש את הביג-בוס, בבקשה בקש גם קצת מזל בשבילי, כבר שלושה ימים שלא בא אוכל אל פי, אז בבקשה שיסדר לי משהו לאכול".
"אין בעיה" עונה לו חושם, "מבטיח למסור את דבריך, מילה במילה".
אחרי הליכה של יומיים, הוא פוגש בנסיכה יפייפיה, מלווה בפמליה של עלמות חן שרוחצות רגליהן בנהר.
מברך חושם לשלום את הנסיכה היפייפיה והיא מוקסמת מהנחישות והיוזמה של חושם מבקשת ממנו שידבר גם בזכותה אצל האלוהים הכל-יכול.
"רוצה חתן אנוכי" מספרת הנסיכה לעלם המקסים, "אך אבי מתעקש להשיא אותי לאיש עשיר שלו זהב ויהלומים לרב. מה לעשות?"
"טוב נסיכתי", עונה לה חושם. "אל דאגה, אשאל גם אשאל ואחזור עם תשובה".
והנסיכה המאוהבת מלווה אותו בעיניה היפות עד שנעלם באופק.
בעוד חושם צועד נחרץ לאורך הנהר, בדרכו לדרוש את מזלו, הוא פוגש על שפת הנהר עץ גדול, עבות ו...יבש.
"הוווו חושם", קורא לו העץ הגדול בקול יבש, "שמעתי שאתה בדרכך לביג-בוס, וואלה כל הכבוד, ואם אתה כבר שם, בחייך, עשה טובה לעץ זקן, שאל אותו, את הביג-בוס, איך זה שאני יושב על שפת נהר שמים זורמים בו בשפע, ובכל זאת אני יבש וצמא ומים לא מגיעים אלי?"
"אין בעיה ידידי" עונה לו חושם "מבטיח שאחזור אליך עם תשובה".
אחרי מסע מפרך, מוצא עצמו חושם עומד מול הביג-בוס בכבודו ובעצמו.
נרגש ונחוש להחזיר את המזל האבוד, הוא מתחיל בבקשות.
אלוהים מרגיע אותו ואומר לו שהיער מלא במזל, חושם רק צריך לפקוח עיניים ולמצוא אותו, ומשלח אותו לדרכו.
אך לפני שחושם עוזב שמח ומרוצה, הוא ממלא את הבטחתו לחבריו.
"העץ" הוא אומר לאלוהים, "הוא צמא".
"זה בגלל שמתחתיו ישנה תיבה גדולה וישנה, מלאה זהב, יהלומים ותכשיטים שהטמינו לפני שנים רבות שודדי ים. התיבה מפריעה לשורשים לשתות ולרוות. ברגע שיוציאו את התיבה מתחת לעץ, העץ יוריק ויחזור לחיים".
"ומה עם הנסיכה היפה"? שאל, מקיים את הבטחתו לנסיכה.
"שתינשא לראשון שיציע לה נישואין". עונה לו אלוהים.
"והזאב"? ממשיך חושם.
"הזאב..." עונה אלוהים בכעס מהול ברחמים, "עם המזל שלך, אני בטוח שהוא לא ישאר רעב לאורך זמן..."
חוזר חושם ליער שמח, טוב לבב וממהר למצוא את מזלו.
בדרך הוא נתקל בעץ. "נו, אז מה, פגשת אותו, את אלוהים"?
"כן, כן ואני ממהר לחפש את מזלי" זורק לו חושם וממהר לדרכו
"ומה איתי???" שואל העץ הצמא בדאגה
"אה כן, מתחת לשורשים שלך חבויה תיבה גדולה של זהב ויהלומים שמפריעה לך לשתות. צריך להוציא אותה והכל יסתדר".
העץ ההמום שמבט תחינה בעיניו צועק לחושם "אז למה שלא..."
אבל חושם כבר מזמן לא שם. חושם, ממהר למצוא את מזלו.
בעודו ממהר, הוא פוגש בנסיכה על גדת הנהר. "היי חושם, שאלת"? היא שואלת בקול מתפנק ומאוהב
"כן, כן." הוא עונה בחוסר סבלנות. "הוא אמר שתינשאי לראשון שיבקש את ידך".
"אני מסכימ......ה" עונה הנסיכה.
אבל חושם כבר מזמן לא שם.
הוא ממהר למצוא את המזל שמחכה לו ביער.
בסוף, הוא נתקל בזאב.
"נו, אני עדיין רעב" אומר לו הזאב בקול רעב
"אל תדאג זאב יקר, הביג-בוס אמר שעם המזל שלי אתה לא תישאר רעב".
והזאב, באמת לא נשאר רעב.
בדרך הארוכה שאנחנו עוברים (החיים), נקרות לפנינו המון הזדמנויות "המזל שלנו",
אנחנו רק צריכים לזהות אותן, את ההזדמנויות הללו, ולנצל אותן לטובתנו.
שבת שלום עם המון הזדמנויות לא מפוספסות שתהיה לכולנו
* וואלה סיפור ארוך
בבלוג זה
בכל הבלוגים
