ירחמיאל שלי כועס
וכשירמיאל שלי כועס הוא מתחיל להתחצף
אז בשבוע שעבר ירחמיאל כעס מאוד על משהו (ממש לא מצליחה להזכר)
"את חוצפנה"! (כך הוא קורא לחוצפניות בינינו) זרק לעברי
שטפתי כלים וחיכיתי שירגע
"את שפן"
"את ברווז"
"את אמא מעצבנת ומרגיזה"
אני נותנת לו להוציא את הכעסים שלו (אבל בינתיים אני מתחילה כבר להתעצבן)
אחרי עוד כמה שמות וכינויים דומים החלטתי להגיב:
"אתה יודע שה' שומע אותך מתחצף לאמא והוא מאוד לא אוהב את זה"!
כן, ירחמיאל שלי לומד בגן מסורתי ומאוד אוהב את "השם" (אלוהים)
ירחמיאל שלי עוצר לרגע, חושב כמה דקות ואז עונה לי בהחלטיות:
"בכלל לא איכפת לי, אני בכלל לא רוצה להיות זקן! אני רק רוצה להשאר ילד וזהו!"
"מה זאת אומרת? מה הקשר בין זה לבין החוצפה שלך?"
הוא חושב עוד 2 דקות ומצטט את הגננת שלו במדויק:
"השם נותן אריכות ימים למי שמכבד את אביו ואימו..."
ואז הוא מסיק מסקנה ומקבל החלטה -
"אז אני לא רוצה שיאריך את ימי, אני לא רוצה להיות זקן! מ'כפת לי..."
איך אני יכולה לכעוס עליו תגידו לי איך?
כמה שאני צחקתי והייתי גאה בילד החכם שלי
יפה כמו האבא שלו וחכם כמו האמא שלו (צניעות חבר'ה צניעות)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
