עוד פעם רבתי עם אבא וזה כבר נמאס זה הופך לשיגרה כזאת.......
היום חברה התקשרה אלי ושאלה אם אני רוצה ללכת איתה לאנשהו... אמרתי לה שמתי שאבא שלי יבוא הוא יקח אותי לשם.. סבבה
אבא שלי הגיעה הביתה אני התלבשתי
וביקשתי ממנו לקחת אותי וגם כסף ^^
הוא אמר שהוא צריך להוצאי כסף
אז אמרתי בסדר הוא גמר לאכול ואמר שהוא הולך להתקלח ואמרתי לו שיתקלח אחרי זה ושאני צריכה ללכת והוא אמר "לא" והתחיל לריב איתי[מההתחלה הוא לא רצה לקחת אותי] וידע שזה יעצבן אותי ..ואני התחלתי לצעוק ולכעוס והוא ניצל את זה ואמר שהוא לא לוקח אותי ... שזה אגב מה שהוא רצה ,אני התחלתי לבכות כי כבר נמאס לי ממנו אני מרגישה שזה לא אותו האבא שלי והוא הפך למישהו אחר ..
סגרתי את הדלת בצעקה שאני לא צריכה את הטובות שלו.. התקשרתי לחברה שלי ואמרתי לה שאני לא יכולה לבוא והיא כמובן שאלה למה אמרתי לה סתם לא יכולה, ידיד שלה רצה לדבר איתי ולא רציתי אז אמרתי לה מהר אני לא יכולה לבוא וניתקתי כי לא רציתי שמישהו ידע שבכיתי .
בזמן האחרון אחרי כל ריב שלנו אני בוכה .. שאני רבה עם אמא אני לא בוכה
טוב כי אולי קשה לי יותר שאני רבה איתו כי מאז הוא מתמיד אני אוהבת אותו הכי בעולם (גם את אמא , אבל קשה להסביר)
ועכשיו זה שונה ...
נמאס לי לריב איתו נמאס לי שהוא נוגע בנקודות הכי רגישות שלי וגורם לי לבכות...
זה כואב לי יותר מאשר שאני יריב עם מישהו אחר.. בטח אתם מבינים
טוב אחרי שפרקתי הכל ואני מרגישה קצת יותר טוב .. אני יזוז
ביי 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נופיק