לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Perfect


Avatarכינוי:  Vintage_Lady

בת: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2018


אני לא חושבת שזו אהבה.....הרי אני יודעת איך אהבה מרגישה.

זה משהו אחר....

זה טירוף

זה תשוקה

זו תעבה 

מהרגע הראשון שפגשתי אותו.

כאילו שהרגשתי בגוף שלי.....הרגשתי אותו.

לשניה הכל נעצר....אני בטוחה שהוא לא הרגיש ככה.

אבל זה לא הסיפור שלי.....זה הסיפר שלי.

 

ישבתי במקום הכי אהוב עלי בעולם,יפו שלי.

אחרי יום עבודה ראשון במשרת החלומות שלי.

עבודה מול בוסית קשוחה מאוד שבהתחלה לא קיבלה אותי,

רק אחרי שחפרתי לה...ממש כמו בסרטים.

הייתה לי ירידת מתחת וכולי רעדתי בסוף היום בסטודיו.

בכיתי בשקט.המשקפיים הסתירו את הדרמה שהתחוללה בפנים.

הגוף אוטומטית לקח אותי למקום בו הנפש שלי נרגעת.

הנמל.

ישבתי שם בוכה,מנסה להבין לאט לאט מזה היום הזה.

הכ"כ אמוציונאלי הזה.

בזווית העיין קלטתי משהו...מישהו יותר נכון

נכתב על ידי Vintage_Lady , 22/11/2018 00:31  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הגיע הזמן להבין מה אני באמת צריכה.....


אני חייבת להבין האם אני באמת רוצה להיות/לחזור לא'?

אני אפילו לא יודעת ממה להתחיל....המוח שלי מתחיל לנזול רק מלחשוב על כך.

כ"כ הרבה פעמים חשבתי שכן כן ולא לא.

ואז החלטתי ולא החלטתי ורציתי ככה אבל עשיתי אחרת.

מפה לשם אנחנו פרודים רשמית שנה וחצי ועדיין בקשר.

קשר ששורט את שניינו!!

או שביחד עד הסוף!!

או של-א בקשר בכלל!!

הרבה פעמים אמרתי לעצמי ולכל הסביבה שלי שזהו שאני לא רוצה,שזה נגמר שזה לא זה 

ועוד אלף מילים.

חלק מהרגעים הייתי מושפעת ממילים של אחרים,מקומות וסיטואציות.

הקנאה התאוות בצע הטירוף והשגעון חלחלו בגופי אין ספור פעמים.

כמו חיה.....הייתי מרגישה שהוא מוציא ממני את כל הרע שבי ושאני מוציאה את כל הרע שבו.

ימים ולילות שהייתי בוכה ומתחננת שיבין רגע,שיקשיב.....שיש עוד דרכים....

ובסוף התייאשתי....הלב שלי נשבר לאלפי רסיסים,וכל מה שהאמנתי בו הכלללללל פשוט נשרף.

כל החלומות והתקוות שהיו לי...

כמו חיה פצועה בשארית כוחותי הבטחתי לעצמי לעולם לא להגיע למצב הזה.

המצב הזה שאני תלויה בגבר,שכל חלומותיך תלויים באדם אחד.

והבטחתי לעצמי שאני רוצה להיות בזכות עצמי,ושכל החלומות והשאיפות שלי יהיו תלויים רק בי.

ושאני לא אשקיע יותר אנרגיות מטורפות על שום אדם(אלא אם כן זה הילד שלי).

יום יום ישבתי עם עצמי והכנסתי לעצמי לראש חלומות חדשים.....תקווה חדשה.

פעם הוא היה כל חיי והדבר שהכי רציתי בעולם זה להתחתן איתו ולהקים בית קטן ומשפחה נחמדה.

הייתי בטוחה שזה היעוד שלי בחיי.

כ"כ ראיתי את כל חיי סביבו שכל שאר הדברים התגמדו....אפילו הבייבי שלי העסק.

נעלם שם בצד.....עד שהוא קרס.

כל היום בתחרות סמויה,למי יש יותר,יותר יפה ויותר יקר....מי "נהנה" יותר.

מקומות בהם האהבה נעלמת.....וכל הזמן הזה לא קלטתי.

הרגשתי כישלון ענק כשנפרדנו.....הרגשתי שאני לא שווה כלום.

שנכשלתי בחיי,איך מתחילם עכשיו....לאיפה מתקדמים.

העסק קורס לאט לאט....סגרתי את המקום,חייבת מלא כסף ובחובות גדולים.

ועכשיו "המשעננת" הכי גדולה שהיא.....הצנצנת שלי התנפצה.

ואני פשוט עפתי......ובכאב הזה לא מצאתי את עצמי בהתחלה....אבל מהר מאוד נשמתי לרווחה.

נשמתי חזק ועמוק.....כי גם בשפל ובמעט מאוד שהיה לי....הייתי בזכות עצמי.

ואז חיזקתי את הנפש שלי....והבנתי שאולי הסיפור הזה הוא לא הסיפור שלי.....

הסיפור הזה שהייתי מספרת לעצמי במשך שנים....

והתחלתי להאמין בדברים אחרים.....התחלתי לחפש אחרי סיפור אחר.

ומצאתי.

עבר הזמן ואפילו הכרתי מישהו.....

ואיכשהו כמו תמיד א' חזר לחיי.....כמובן שאני נתתי לזה יד.

והיום אחרי כ"כ הרבה זמן הוא השתנה כביכול.....פתאום הוא לא כמו פעם.

פתאום כל מה שהייתי אומרת לו התממש....פתאום הוא עושה דברים שהייתי מייעצת לו.

הייתי מסתכלת עליו בכעס ושואלת אותו.....למה הוא נזכר רק עכשיו.

ימים ולילות הייתי מתפללת שהוא יבין את מה שהבין רק היום.

אחרי שאיבד אותי.....אחרי שכאב אותי כ"כ.

למה זה המחיר שצריך לשלם???

למה רק כשמאבדים באמת בנאדם מתחילים להעריך??

יש בי חלק שמאוד מפחד ולא מאמין בשינוי הזה....החלק הזה שנרתע ממנו.

הגוף שלי ממש מסרב לחזור לשם.כאילו הכל חוץ מזה.

וזו תחושה כ"כ מוזרה ולא מובנת לי.

אולי זו חרדה....שאני אחזור למה שהיה פעם...

 

ומצד שני.....אולי הוא באמת השתנה?

אולי זה באמת יכול לקרות הפעם?

אני עדיין אוהבת אותו.....5 שנים של אהבה.

לפעמים פחות ולפעמים יותר....

וכשאני מדברת איתו אני מרגישה הכי שלמה,כשאני שומעת את הקול שאני הכי רגועה.

הוא היה החבר הכי טוב שלי....הוא היה ראשון לי כמעט בהכל.

 

ממה אני מפחדת???ממה אלוהים ממההההההההההההההה??

האם אני מפחדת שלא יאהבו אותי יותר ככה,או שאני לא אוהב יותר ככה?

האם אני מפחדת שהקשר הזה יסגור עלי ויחנוק אותי?

האם אני מפחדת לחזור למקום הבטוח שתמיד הייתי בו?

אולי הגוף והנפש שלי רוצים לפרוץ ולעוף כ"כ גבוה......ונכון שהוא זה המקום הכי בטוח.

אבל אולי שם אני לא באמת אני?

האם היום הוא יוכל לקבל את מי שאני באמת?

האם הוא באמת באמת השתנה?

אני מפחדת לתת עוד הזדמנות כי אני מפחדת להפגע ולהשבר....מפחדת להתאכזב ולומר לעצמי בלב שידעתי שזה מה שיקרה.

ויותר.....מפחדת לבזבז על זה זמן.למרות שגם ככה אני מבזבזת זמן כל עוד אני אפילו מעט בקשר איתו.

 

כשאני עוצמת את עיינים חזק חזק ושואלת את עצמי האם אני רוצה את זה שוב.....

התשובה היא לא!

האם התשובה הזו אמיתית?

האם התשובה בכלל נובעת מהפחד להפגע ושזה יהיה כמו פעם?

אולי אני עושה טעות ובעצם אני אפסיד כאן......

הוא אוהב אותי אהבה ענקית.

השאלה אם זה הכל בחיים.......

 

ואני יודעת כבר ממזמן שאהבה זה לא הכל בחיים.

 

נכתב על ידי Vintage_Lady , 21/11/2018 23:04  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 18 עד 21 , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לVintage_Lady אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Vintage_Lady ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)