רציתי כל כך שזה יהיה מיוחד. סופסוף אולי יום הולדת . בהרגשה של..
אבל לא.
כמו כל שנה.
זה היה יום משעמם,לא עשיתי בו כמעט כלום. וככה שוב זה עובר ולאפחד לא אכפת. ואז אני שוב אהיה ממורמרת בצד לראות שכולם כן נהנים ואני פשוט לא. אני נשמעת בכיינית, ואני באמת לא מבקשת משהו גרנדיוזי.. אבל.. אוף. פאקינג 18.. זה חוקיות, זה כבר לא קטינה! זה להתחיל לממש דברים שלא יכולתי לפני..
ומה אני עושה? יושבת חצי יום בבית, עושה סיבוב בקניון, רואה סרט שאח שלי נרדם בו,ההורים מזמינים לי אוכל סיני ותולים לי 2 בלונים ואז יוצאת עם חברות לנשנש. יאפ. מגניב בהחלט.
טוב, אני מעריכה את המחשבה. את ההשקעה למרות הכל. אז כן, תודה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
