הפעם אצטט את אביעד קליינברג, שכתב דברי טעם מספר ימים:

"...האליטה מנהלת לא פעם חשבונות היסטוריים משלה על גב הציבור שאותו היא לכאורה מייצגת.

...הציבור שבשם עלבונותיו המנהיגים מדברים מתעייף מהם באיזשהו שלב. רוב בני האדם פשוט רוצים לחיות בשקט את חייהם. הם מוכנים להניח לעלבונות הישנים ולהגיע לפשרות. לעיתים האליטות בשני הצדדים מלבות את הלהבות הישנות, פשוט משום שהן מצדיקות את המשך שלטונן."