לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The life About Din

החיים אודות דין


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


7/2008

חייו של גבר בשנות ה-20 לחייו גרוש פלוס ילד. איש עסקים.


  "הוא לא יכעס שאתה מציב לו גבולות?" אמרה דיאנה וסיימה את השיחה.    לא חשבתי שהיא כ"כ דואגת לבן שלי.   הרי נפגשנו תמיד על בסיס עבודה ..   חוץ מאותו ערב שיצאנו לארוחה במסעדה 'לילה של ריחות' אשר פתוחה   בסופי -שבוע בערבים. מסעדה נחמדה.   הם אפילו לוקחים לבקבוק יין 'בורדו' בסך הכל 75 ₪.

  לפני 3 וחצי שנים התגרשתי מקטיה. מאז אני לבד.   אף פעם לא הסתדרתי עם הוריה.   תמיד היה מתח שעולה בכל פעם מחדש.   "נשים זה עם נחש" כך היה דואג להזכיר לי בכל פעם מחדש פינחס החתול   כך קראנו לו מאז המקרה עם הגב' אהרוני והחתול שלה.   זה סיפור לפעם אחרת ..   אני מתעסק בפרסום לכן אני גר באזור מאוד לחוץ.   ת"א רח' פינסקר 30 ..   עיר אשר ממש לא מומלץ לשהות בה אם אינך איש עסקים.     אני עובד בבניין 40 קומות. קומה 23.   יחד איתי יש 18 משרדים באותה קומה.   ב 5:20. לא. לא טעיתם .. אני יוצא מהבית -עד 19:40 ומסיים את העבודה.   עכשיו. ניראה לכם שזה מוגזם ? אז בתור קינוח אני מקבל פרויקטים בחגים.   'כסף זה עתיד' נוהגים לומר אצלנו בקומה לפחות 5 פעמים ביום.   שם החברה הוא 'אינטר לייב'.   זה ה-בניין פרסום של מוצרים אשר מפיק 30 מיליארד ₪ ברוטו בשנתיים!   "מסכן, בטח אין לו זמן לחיות" אתם בטח אומרים לעצמכם .. אז יש לי הפתעה!   גם לי יש חיים מחוץ לעבודה .. חיים קצרים. אבל חיים.   אפילו יש לי עיסוקים.   צפייה בסדרות ומשחקים. אירובי במכון. טיולים עם יונתן בן ה-9. הבן שלי.   ארוחות משפחתיות ועם חברים. יציאה לבארים ומסעדות.

 

  יום:שני. שעה:9:20. מקום:פארק הירקון.   טיילתי עם יונתן בפארק כחלק מיום כיף שלנו בחופשת שבועות.   כן! כן! בשבילי יומיים זה חופשה. היות ואני עובד.   בטיול פגשנו חבר קרוב שלי. עומרי צברי (שהגיע לארץ לפני 4 שנים   ללא דבר מלבד בגדים והשכלה. השד יודע מהיכן. מגואטמלה אחרי   שנים של תרומה למסכנים שם. והקים חברת בינוי בינלאומית   מהמצליחות בארץ) שהלך איתנו עד לרכב וניפרד מאיתנו לאחר   שקבעתי איתו בערב במסעדה 'אייס קוק'.

 

  ערב:שני. שעה:20:00. מקום:מסעדה 'אייס קוק'.   אני אוהב את המסעדה הזו. יש בה שולחן ביליארד.   אני הזמנתי ויסקי 'גלנפידיך' ועומרי הזמין 'וודקה וטוניק'.   דיברנו על המצב בשוק ההיי-טק. מצב המניות שלנו בבורסה. רכבים ומסחריות.   ניסיתי לשכנע את עומרי לקנות רכב מסחרי. בגלל שהולכת להיות לו משפחה גדולה.   אשתו בהיריון שוב ..   אנחנו חושבים לפתוח עסק יחד.   עסק של צעצועים וספוגים לאמבטיה.   אפילו נתתי לעסק הזה שם 'הברווז הצהוב' לדעתי יש בזה עתיד של מיליונים!   עומרי אמר לי   "אנחנו רוצים להוציא אותם מהבית שיקנו את המוצרים של   החברה שלך לא שיתקעו בבית. באמבטיה!" וצחק בעצב ..   אשתו בהיריון שישי.   רציתי לאתגר אותו קצת אז הזמנתי אותו למשחק ביליארד וניצחתי 6:2.   לפני שהלכנו כל אחד לעיסוקיו סיכמנו להיפגש שבוע הבא יום רביעי.

 

  לילה:שני. שעה:1:30. מקום:מסעדה 'אייס קוק' בחוץ.   ראיתי את דיאנה. היא בדיוק ירדה מהמונית עם חברה.   "דיאנה!" קראתי   "מה נשמע?" המשכתי.   "דין! הי. מה חדש? עבדת על החשבונות של אתמול?" היא אמרה.   "לא תציגי אותי בפני החברה?" שאלתי.   "אממ לא ניראה לי שאתה זקוק לעזרה שלי .. אני טועה?" השיבה בעוקצנות.   "הי. אני דין ואת יפה!" פתחתי בלב חזק.   "אני נועה. העוזרת החדשה של דיאנה. אהה! ניראה לי שנפגשנו לפני   כמה שבועות .. לא? בפאב '3 שניות' של ציון באלנבי .. לא?"   "אז זה השם שלה .." חשבתי לעצמי.   "גם שווה וגם מצחיקה. שילוב מעניין" אמרתי בקול.   נועה הסמיקה ממבוכה וקרצה לי.   "אז שניכנס לאיזה פאב? הערב עליי .. זוכרת דיאנה? בואו בנות"   הצלחתי להתחמק מנועה הנמרה הזו .. כן. אני מכיר אותה ..   נזכרתי שהיא ואני מכירים עוד קודם .. חד-פעמי. אבל היה מספק.   לא רציתי לעורר מבוכה. וכך הלילה נמשך.

 

  יום:חמישי. שעה:6:10. מקום:משרד.   אני יושב . מנהל חשבונות של שבוע שעבר וקצת תיוק ..   פיתאום אני מקבל טלפון חשוב.   "דין גולדברג חדר 450 במה אוכל לעזור?"   "שלום! מדברת אפרת מהבנק. צר לי לבשר לך שבוצע שוד בבנק   ו 40 אלף ₪ מהחשבון שלך נעלמו. ננסה לאתר את השודדים.   כדאי שתמצא מקור הלוואה כיוון שלפי ההוצאות הקבועות שלך כנראה   תיזדקק להלוואה בזמן הקרוב. תודה"   לא האמנתי למה ששמעתי!   למרות שהייתה לי תחושה שהולך לקרות משהו ..   קרו לי יותר מדי דברים משמחים לאחרונה.

 

  ערב:חמישי. שעה:20:50. מקום:רחוב.   אכלתי גלידה תוך כדי שחשבתי   "איך לעזאזל אני משיג עכשיו 40 אלף מזוינים"   עד שקיבלתי טלפון   "הלו? זה גיל אח ש'ך. מה קורה?"   (גיל זה אחי בן 19 שבפעם האחרונה שהוא צלצל אליי זה נגמר    ב 900 $ בגלל שהוא שדד חברת –מחשבים עם נשק מזויף)   "כן. מה נשמע? התגעגענו אליך" אמרתי.   "התגעגענו? אתה ומי?" שאל אותי מופתע.   "מה מי? אני ויונתני. זוכר? הקטן. לפעמים גם הבן שלי" אמרתי בצחוק.   "מ.. מה אתה רוצה? תכל'ס" אמרתי בהחלטה של רגע.   "בסדר. בסדר. תירגע!" הוא אמר.   "אני צריך טובה קטנה" הוא אמר בהססנות.   "עוד פעם עצרו אותך?" שאלתי חסר-סבלנות.   "אוקי תמשיך" אמרתי.   "אתה זוכר שהרווחתי 100 אלף $ בהגרלה? אז תקבל 18 אלף $   אם תעזור לי לסדר לאמא גבר נורמלי שאתה בטח מכיר הרי אתה   עובד עם הרבה אנשים"   (אבא שלי מת)   הוא עצר רגע לקחת אוויר והמשיך       "למה אמא לא עוזבת אותי ואני חייב מנוחה ממנה.   אז מה אתה אומר? לא. רגע.   תחשוב על זה ותחזור אליי.. ביי" וסיים.   בחיי .. לא ידעתי שהפתרון יגיע כבר.

 

  ערב:שישי. שעה:21:10. מקום:רכבת.   נסעתי לפני זמן -מה ברכבת ונזכרתי בפעם ההיא שנסעתי לבקר את קטיה   כשעוד היינו חברים .. לפני שעברנו לגור יחד .. קניתי לה דובי .. עם לב ..   הוא היה מדבר כשהיו לוחצים עליו ..   אם הייתי יכול לשנות דבר אחד בחיי זה היה את הדובי!   לא אהבתי אותו!   אבל חשבתי שהיא תאהב אותו.   אולי הייתי קונה לה בושם .. או עגילים .. אני יודע מה ..   בכל מצב. זה נגמר בינינו.   ירדתי מהרכבת וראיתי איש. בדמות של קבצן רחוב. מנסה לגזול לי זמן.   אמרתי לו -"חפש ת'חברים שלך" ונכנסתי למונית.   אחרי שירדתי חיפשתי בית-קפה בשם 'הקפה ממול' הייתה לי פגישה   עם משקיען מחו"ל השם דייוויד ברנר.   נכנסתי לבית-הקפה ההוא וישבתי בשולחן פינתי.   סידרתי את העניבה בתוך בחליפה.   הזמנתי יין 'בורדו' וביקשתי מהמלצרית למקרה שתיראה גבר בחליפה   עם עניבה זהב ומשקפי-שמש נכנס לבית-קפה שתדריך אותו אליי ..   והוצאתי את הארנק לשלם לה 20 ₪.   היא אמרה "לא צריך". אבל התעקשתי. ככה זה בני -מזל עקרב!   אחרי הפגישה נסעתי לגרנד קניון לראות שם סרט חדש בשם 'ספיידרמן 3'   אני אוהב אקשן! פיצוצים!   בחיים לא ראיתי אפילו פרסומת. של סרט בנות.   גם לא כשהייתי עם קטיה. היא הייתה הולכת לראות את הסרט המשעמם שלה.   אחרי הסרט לקחתי מונית -חזרה לת"א. בחזרה לעניינים.

 

  יום:שבת. שעה:8:00. מקום:בית.   "נו קום! אבא .. אני לא מוצא את שוקי התוכי שלי. תעזור לי!"   שמעתי את יונתן קורא לי תוך שהרגשתי משהו מקפץ על המיטה שלי.   "אולי זה הוא. זה בטח יונתן. משתגע" חשבתי לעצמי ..   "מה .. מה קרה יוני? אמרתי לך לגזור לו את הכנפיים. נכון או לא?"   אמרתי אחרי שקמתי והתחלתי לחפש את נעלי –הבית שלי ..   "ראית את הנעליים שלי? נעלי –הבית החדשות שקניתי לפני שבוע"   שאלתי את יונתן וזה ענה   "חפש מתחת למיטה. ניראה לי שהשארת אותם שם.   תעזור לי למצוא אותו?"   בדקתי אם הן נימצאות שם ואכן הוא לא טעה!   מפתיע איך ילד בן 9 קולט כל כך הרבה.   חיפשנו את התוכי קצת וכשלא מצאנו הבטחתי ללכת   איתו לחנות חיות למצוא לו חיה מעניינת.   יום אחד בשבוע.   שתיתי קפה. צחצחתי שיניים. הסתרקתי. שמתי דיאורדורנט.    הורדתי את הגופייה. לבשתי חולצה פשוטה כחולה וג'ינס.   נעלתי נעלי –ספורט. לקחתי את הארנק. משקפי –שמש. תיק.   נייד. בקבוק קולה שהיה במקרר. וקראתי ליונתן לרדת לאוטו.   "מחכה לנו יום ארוך!" אמרתי.   חצי שעה אחרי אנחנו בכיוון הפארק הלאומי.     יום:שבת. שעה:9:20. מקום:פארק לאומי.   יצאנו אני ויונתן ברגל לכיוון הסירות.   הוצאתי עיתון שקניתי בפיצוציה. נתתי ליונתן את בקבוק הקולה.   אמרתי לו   "תעזוב את הגיים בוי. הוא לא יברח!"   הוא עצר לרגע והתלונן שהוא צריך ללכת לעשות פיפי.   "אתה לא יכול להתאפק?"   שאלתי מלא תקווה שזה לא ישבש את היום שלנו.   "לא. מה. אתה רוצה שאני אעשה בתחתונים?"   הוא שאל בציניות.   "טוב" אמרתי .. "בוא נלך לכיוון השיחים".   אחרי שהוא גמר הוא אמר לי   "נו, ואתה רצית לתת לי קולה" וצחקנו.   עלינו לאחת הסירות אחרי ששילמתי, ושטנו חצי שעה וחזרנו לאוטו.   בחזרה לאוטו החלטנו שאנחנו הולכים לחוף הים אבל לפני שהגענו   אספנו בדרך 2 חברים של יונתן ואת חברה שלו.   בדרך קניתי לכולם בקבוקי  שתייה שהם בחרו.   הגענו לחוף.

 

  יום:שבת. שעה:10:00. מקום:חוף הים.   הורדנו את הבגדים ולבשנו בגדי –ים.   הוצאתי מהאוטו כמה משחקי מים. כדור. מזרן מתנפח ומטקות חוף.   צלצלתי לדיאנה בתקווה שהיא תענה  ונוכל להיפגש בים.   היא ענתה.   הצעתי לה לבוא לים אבל היא נאלצה לדחות את ההצעה בגלל שהיא   לא אוהבת חול אז אמרתי ליונתן   "יוני. אני משאיר אתכם פה. אני צריך להיפגש עם חברה מהעבודה.   תיסתדרו?"   יונתן שניראה מרוצה אמר "כן שיהיה"   השארתי לו כסף ואמרתי לו לצלצל ולא חשוב מה הוא צריך וזזתי.

 

  יום:שבת. שעה:10:40. מקום:בריכה.   פגשתי את דיאנה בבריכה. היא לבשה בגד –ים אדום חלק עליון   וירוק חלק תחתון.   חיבקתי אותה מרוגש. היא החזירה לי בנשיקה!   הייתי מאוד מרוצה ..   "הבאתי לנו גלידה בקופסה" אמרתי לה והוצאתי כפיות.   דיאנה אמרה לי   "למה 2 כפיות? מספיק אחת"   והסמקתי כמו ילד שובב שגנב ממתק.   היא לקחה גלידה בכפית ואמרה לי   "תטעם תגיד איך היא"   אז טעמתי. אמרתי לה מרוגש   "היא מעולה! כדאי לך לטעום"   אז היא טעמה ונכנסה קצת למים.   אחרי חצי שעה שנהנינו יצאנו מהמים ודיברנו קצת על המשפחות שלנו.   היה נחמד. הצעתי לה לבוא אליי בערב לארוחה והיא שמחה!   נסעתי לים לאסוף את יונתן וחבריו.

 

  ערב:שבת. שעה:21:50. מקום:בית.   אני יושב בחדר –אוכל. אוכל המבורגר. קורא עיתון ושותה קפה. יונתן   בחדר עם שכן.   זה טוב שהוא מכיר אנשים קרובים.   הפעמון צלצל. מיד קמתי לפתוח את הדלת. זו הייתה דיאנה כמובן!   לא נתתי לה לחכות ומיד פתחתי. היא הייתה יפה. היא לבשה חצאית   מיני ג'ינס, גופייה כחולה סקסית עם ציור של לב שמאוד החמיא לחזה   שלה, ומעל לבשה מעיל אדום.   פתחתי ב   "הי. שנים לא ראיתי אותך"   "מטומטם אחד!" אמרתי לעצמי בעצבים!   היא הייתה מנומסת וצחקה למרות שזה היה צולע.   "אפשר להיכנס ?" היא שאלה כאילו מחכה לתשובה.   "בטח!   מצטער שלא הצעתי קודם. את פשוט נראית מדהים!   אני חייב להראות לך את היפיוף שלי" אמרתי תוך שאני מוריד   מעליה את המעיל האדום שלה ומניח אותו על קולב ליד הדלת.   היא פתחה ב   "אל תגיד לי שהזמנת אוכל מבחוץ. לא. לא. רק לא פיצה.   כי זה מה זה לא מתאים לי עכשיו בשיא החום לאכול משו חם!"   היא אמרה בלהט.   "הכנתי לנו קוקטייל מיוחד בשם 'תנין' הוא חמוץ מתוק"   אמרתי מסופק מעצמי ..   "זה משקה פופולארי!   בעיה לשים טקילה 45 מ"ל. פיסנג –אמבון 20 מ"ל ולשים קרח?   שטויות!"   "נישמע שחבל" היא אמרה בצחוק.   הצעתי לה גלידה קרירה במינוס 3 מעלות בכוסות גבוהות.   היא ישבה לצפות בתוכנית 'של מי השורה הזאת' בערוץ 10.   אני בינתיים הכנתי לנו קוקטייל 'תנין' והכנתי סידור פרחים בשבילה.   לפי בקשתה. אחרי צחוקים. בירה. קוקטייל. גלידה וסידור פרחים   שהסתבר שקוראים לו סלט. כולי שיכור.   עליתי לרגע לחדר של יונתן. קראתי לו   "יוני, אתה שם? לאנשים אחרים יש חיים   אתה יודע .. תענה! אתה שעות בחדר!"   איך שאמרתי את זה ישר יונתן פתח   "מה אבא. אתה לא יודע   מה זה פרטיות? יו. אתה כולך שיכור מהת .."   "הי הי! אולי אני שיכור אבל אני עדיין קולט אותך!"   שתיתי מהבירה שגררתי מהסלון והמשכתי   "בלי פורנו בבית הזה!   אתה רוצה שהחיים שלך יהיו מסכנים כמו הדוד שלך שאול?"   "מה אתה רוצה ? צא לי מהווריד" הוא אמר כמו ניפגע מדבריי.   "טוב. אני רוצה שתרד לסלון כדי לפגוש חברה שלי מהעבודה"   אמרתי תוך שאני יורד לסלון.   "קוקטייל סוף! אתה חייב ללמד אותי לעשות אותו!"   דיאנה אמרה במבוכה. כאילו שמעה הכל.   סיפרתי לה על העסקה עם אחי גיל. היא צחקה וצחקה וצחקה ..   אחרי כל הצחוקים היא אמרה לי   "אין בעיה! רק תגיד מה הדברים שאתה רוצה בגבר לאמא שלך ..   יו אני לא מאמינה שאני אומרת את זה" והמשיכה לצחוק ..   "אני מעדיף מישהו גבוה. מצחיק. שאוהב ספורט .. "   היא עצרה אותי ואמרה  "רגע. אתה רוצה בחור לך או לאמא שלך?"   היא אמרה בצחוק כמובן. המשכתי   ".. אז איפה היינו ?"   שאלתי והיא אמרה   "גבוה. מצחיק. אוהב ספורט .. מה עוד?"   אז המשכתי   ".. עם זיקה לנבחרת ריאל מדריד. זה הכי חשוב"   לקחתי בירה. שתיתי. והמשכתי   "אמא שלי תשמח אם הוא יקנה לה פעם ב .. תכשיט"   סיימתי. ודיאנה הוסיפה בעוקצנות   "בקיצור קרלוס סלים"   וצחקה. טוב. היא שיכורה כבר ..   "מה?" אמרתי כלא מבין ..   "לא מבין. מזה קרלוס סלים?"   "לא חשוב" היא אמרה "אז נדבר על זה כבר".   אז יונתן החליט לצאת מהחדר ופגש אותה. היה נחמד.   אחרי הכל הזמנתי לה מונית שלקחה אותה שיכורה עד הבית.     יום:ראשון. שעה:9:00. מקום:משרד.   אני מעדכן נתונים במחשב ומקבל טלפון חשוב:   "שלום הגעתם לאינטר לייב חברת פרסום. חדר 450 דין גולדברג .   איך אפשר לעזור ?"   "היי אני רוצה לפרסם בגדים. אפשר עזרה?"   איזו מישהי דיברה ודיברה על מוצרים משעממים שהיא רוצה לפרסם.   מאוד משעמם!   "אממ דין?" היא המשיכה   "נכון אתה גר ברחוב פינסקר?"   איך שהיא אמרה ישר התעוררתי   "מ.. מ.. מה??" שאלתי בעצבים.   "מאיפה את יודעת את זה? רגע. למה שאלת?"   "תירגע! זאת נועה! מה קרה .."   "מה קרה?? למה את מצלצלת למשרד שלי? איך קיבלת את המספר?"   "טוב אז שתדע שצלצלתי אליך כדי לשאול אותך אם בא לך לצאת איתי ועם דיאנה.   אבל אתה לא נורמלי! העבודה במשרד שיבשה לך את המוח!"   "טוב אני פשוט עייף מאתמול"   "כן. כן. תירוצים. רוצה או לא?"   "איפה את?"   "אני במשרד. דיאנה לא נמצאת עד 15:00. מתאים לך?"   "אני בא. ביי" ויצאתי לראות אותה.

 

  ערב:רביעי. שעה:19:50. מקום:בניין.   אני בדרך החוצה. אמרתי שלום לדודו השומר בכניסה ויצאתי לאוטו.   נסעתי ברחוב אלנבי שם עצרתי לרגע ונכנסתי לפיצרייה וקניתי שם ..   פיצה! מפתיע. נכון?   יצאתי מהפיצה עם 3 משולשים עם תוספת פיטריות. זיתים ירוקים.    טבעות בצל. וחתיכות גבינה צהובה עסיסית. והכל בתוך קרטון.   נכנסתי לאוטו לבלות קצת לבד אני והפיצה. היה מצויין!   אחרי שאכלתי 2 משולשים כבר עמדתי להתפוצץ מהאוכל המשובח   ביותר שאני מכיר. ואני מכיר גלידה טילון!   יצאתי שוב מהאוטו והסתובבתי קצת בעיר. ראיתי אנשים. רמזורים.   מכוניות. הרבה מכוניות. מסעדות. חנויות של הכל בזול.   ראיתי חנות חיות 'ספי חיות לבית' ונכנסתי.   איך שאני נכנס הרחתי את הצחנה של הדגים. זה היה מסריח!   הסתובבתי בחנות וראיתי שם תוכי.   תוכי יפיוף עם נוצות אדומות ועיניים שחורות וצבע צהוב בקצה הזנב.   החלטתי "זה התוכי שאני לוקח ליונתן" אמרתי בראש. ושילמתי.   בדרך לאוטו הוצאתי את הנייד ושלחתי הודעה ליונתן "יוני יש לי   הפתעה בשבילך (-: אני חוזר בסביבות עשר" והעברתי את הנייד לרטט.   נכנסתי לאוטו ופתחתי את קרטון הפיצה ואכלתי מה שנישאר.   נסעתי לכיוון מסעדה בשם 'בייגלה' שם הייתי צריך לפגוש את עומרי   חייגתי מהנייד אליו והודעתי לו שאני בדרך.   עומרי אמר לי לקנות לו סיגריות "אם כבר אתה בדרך"   אז עצרתי לקנות באיזו פיצוציה. קניתי בדרך כבר מגזין של רכבים.   הגעתי ל'בייגלה' אז נכנסתי.

 

  ערב:רביעי. שעה:20:40. מקום:מסעדה 'בייגלה'.   נכנסתי למסעדה (שהייתה מלאה עד אפס מקום)    ושילמתי לשומר בכניסה שישמור לי על המעיל.   הוא תלה את המעיל על קולב שהיה בסמוך לדלת .   פגשתי את עומרי ודיברנו קצת על החדשות.   הראיתי לו את התוכי שהבאתי מהחנות חיות.   הוא סיפר לי שגם לו היה תוכי. מאולף.   שידע לדבר בעברית כמה מילים.   הזמנתי בקבוק יין 'בורדו' שהתברר לי שהוא עולה 95 ₪ לא פחות!   לא שמחתי לדעת.    אכלתי סטייק אנטרקוט והוא הזמין מרק עוף.   סיפרתי לו על נועה. העוזרת החדשה של דיאנה.   סיפרתי לו גם שיצאנו איזה ערב. הכל סיפרתי!   אחרי זה יצאנו לאיזה פאב מטר מהמסעדה.   אז לא לקחתי את האוטו.

 

  ערב:רביעי. שעה:21:30. מקום:פאב '3 שניות'.   השתכרנו אני ועומרי בלי לדעת מה אנחנו עושים ..   בלי שהבחנו לב לשעון כבר נהיה מאוחר אז יצאנו חזרה לבית ..   וכשכבר הגעתי הבייתה הבנתי שיונתן לא נימצא. הסתקרנתי .   הוצאתי את הנייד לבדוק שמישהו צלצל ולחרדתי גיליתי שיונתן צלצל כבר 7 פעמים!   לא ידעתי מכלום שהרי הנייד היה על שקט ..   באותו רגע צלצלתי אליו והוא ענה לי   "יוני? קרה משהו? מצטער שלא עניתי פשוט הנייד היה על שקט!"   "תקשיב אבא .. אל תדאג יותר מדי אבל .." הוא אמר מתנשם ..   חתכתי אותו " ..מה קרה? איפה אתה נימצא?"   "אני בבית חולים .. הייתי מעורב בתאונה. מבין?"   "מה??? אז איפה אתה!"   "אני בבית חולים אסותא"   "טוב אני בא .. ביי" וניתקתי .   רחצתי את הפנים ושתיתי מים . לקחתי את המפתחות של האוטו וירדתי .

 

  לילה:רביעי. שעה:22:50. מקום:בי"ח אסותא.   הסתובבתי במסדרונות של המחלקה מחפש את חדר 74 . בסוף מצאתי.   ניכנסתי לחדר למרות שהרופא ביקש שאשאר בחוץ כיוון שזה עלול לסכן את יונתן.   כשראיתי אותו ירדו לי דמעות . זרקתי על הרצפה את השוקולדים . הסוכריות .   התפוצ'יפס והדובי שקניתי לו .. וחיבקתי אותו!   שוחחנו קצת .. יונתן סיפר לי מתי הכל קרה ואיך הוא מרגיש ..   ואני כל הזמן אמרתי לו שאני מצטער .. הוא לא הבין למה אני מייסר את עצמי כל כך ..   אחרי חצי שעה שיחררו את יונתן וביקשו שיבוא לטיפול חד - פעמי בימים הקרובים ..

 

  יום:חמישי. שעה:9:00. מקום:משרד.   סידרתי כמה רשימות של הכנסות של גברת שירלי בר.   כולם יודעים שהיא מכניסה הרבה מזומנים לחברה.   היא גם נראית לא רע בכלל. בכלל לא רע!   היא אחת הלקוחות הכי כדאיות לחברה.    אין לה הרבה דרישות. יש לה השכלה אקדמית. היא מכניסה כסף   בקביעות והרבה. אין תלונות ממנה!   קיבלתי טלפון:   "חדר 450 מדבר דין איך אני יכול לעזור?"   שמעתי מהצד השני רעשים ולא ממש הבנתי מי זה ..   אולי מותחים אותי .. לא הכי הבנתי. המשכתי ..   "הלו? עם מי אני מדבר?" העברתי לרמקול.   "היי. דין? זאת נועה .."   איך ששמעתי הרמתי את הטלפון ..    "מה קרה? קרה משהו? למה את מצלצלת בלי אזהרה?" אמרתי.   "תירגע" נישמע שהיא נועלת דלת  "רוצה להיפגש שוב? אני   פנויה עד 10 וחצי. לדיאנה יש  פגישה דחופה אז .. מתאים?"   "את שובבה את! אמרתי כאילו שזה פשוט משתמע ממנה. בסדר.   בואי את אליי הפעם אם את רוצה"   "נישמע אחלה. רוצה שאני אביא סיגריות? כי אני בחוץ כרגע"   "בסדר. אז יאללה .. " אמרתי מחכה שתמשיך אותי   "יאללה ביי" וסגרה.   אחרי רבע שעה היא נכנסה אליי עם סיגריה ועשתה עליי פוזה.   פוזה מגרה. מאוד.   "בואי תיכנסי .." אמרתי לה תוך שאני מושך בידה וסוגר את הדלת   בעדינות אלגנטית. ואמרתי "את .. אין לך מושג על מה אני חושב עכשיו .."   והיא אמרה לי   "בוא נגלה .." ומשכה אותי בעניבה תוך שהיא יושבת בנוח על   אחד הכיסאות המרופדים. כיסא אדום אם נדייק.    היא לחשה לי באוזן  "האם אתה .." ונעמדה ..   "האם אתה חושב שאני לסבית?"   ועניתי לה "לא. אני חושב שאת מאוד סטרייטית"   "אז .." כאילו תוקעת בי מבט חם עליי –אתה חושב להזמין אותי   אליך לבית שלך? שמעתי שיש לך גלידה קרירה .."   "אולי נוותר על פור פליי (משחק מקדים) ונתחיל בעניינים.   אה? מה דעתך?"   "איך שבא לך .." ותפסה לי את הג'קט והורידה אותו מעליי ..      קפצתי מהר לדלת לנעול אותה.   מצאתי את עצמי ללא חולצה. מת כבר להשכיב אותה. ושאלתי -"אפשר   לדעת מה צבע התחתונים שלך?" והיא צחקה ..  "בוא נגלה" ותפסה את   ידיי והורידה את החזייה שלה .. כולי מת מחום.   הפעלתי מזגן על 16 מעלות.   "וואו" אמרתי לעצמי "החזה שלה מדהים .." ליטפתי אותה קצת ..   "שאלת המיליון .. מה צבע התחתונים שלי?" היא אמרה תוך שאני   מנשק את החזה שלה ..  "מה את עושה לי. תיראי" אמרתי לה במבט   מבקש רחמים. היא הורידה את החצאית מיני שלה .. וראיתי את המקדש שלה ..   –"ברגעים כאלה שווה להיות גבר" אמרתי לעצמי.   פתאום מישהו דופק על הדלת!   "רגע!" אמרתי כולי מיוזע .. "מזה שם?" אמרתי ותוך שנייה שנינו כבר   לבושים. כמו מקצוענים. ופתחתי.   "היי!" היא אמרה. זאת הייתה שירלי בר!   "אני מצטער שהיה נעול פשוט .. ישיבה .." אמרתי ואיכשהו היא האמינה.   או לפחות זה מה שחשבתי .. הזמנתי אותה להיכנס תוך שנועה אומרת   "היי יום נעים! דין דבר איתי בקשר ל .. זהו .." והלכה.   "בואי תיכנסי! למה את עוד פה? בואי" אמרתי בקול להוט.   היא נכנסה. ביקשה כוס מים קרים. נתתי לה.   היא פנתה אליי בשאלה מוזרה "תיראה. אני .. אתה מכיר אותי לפחות   6 שנים נגיד. ואתה יודע איך אני מוציאה כסף ואת גובה ההכנסות שלי.   האם .. הוצאתי החודש מלא כסף לתחילת חודש. אני חושבת 15 אלף ₪   נכון?"   "אני חושב ש .. שכן .." אמרתי מהסס .. –"ו ..?"   "אז אתה חושב שכדאי לי לעשות ניתוח חזה?" היא אמרה לי כאילו   מצפה שאני אומר כן .. היא ביקשה ..   "אם תוכל לנעול את הדלת לכמה דקות אני מאוד אשמח"   אז נעלתי כאילו אני לא מבין את הראש שלה.   "אהה חכה רגע .. אל תסתכל" היא אמרה.   "טוב. אני לא מסתכל" ועצמתי לרגע עיניים.   היא הורידה את הגופייה שלה שהיה ברור שהיא לא לובשת דבר מתחת.   הצצתי. אין מה לעשות .. כולי חם .. עוד ממה שהיה לי קודם ..   היא תפסה אותי מביט בה ואמרה "היי .. מה אתה עושה?" אמרה וחייכה.   "וואו! את נראית משגע. אני לא מאמין שאת רוצה לעשות ניתוח! חבל!"   אמרתי ומיד קמתי מהכיסא כדי לקחת לעצמי מים קרים.   "אתה באמת חושב ככה?" היא אמרה וקמה מהכיסא אליי ונצמדת ..   "אני יודעת שעשית משהו שובב לפני שנכנסתי" היא אמרה -"הרגשתי"   מה אתם יודעים .. אז לקחתי את ידה ונצמדתי אליה והתמזמזנו .. היה מדהים!   "אז ככה את נראית ללא בגדים .." אמרתי לה מבסוט מהחיים.   היא נישקה  אותי והלכה.

 

  יום:חמישי. שעה:15:40. מקום:פאב '3 שניות'.   לקחתי הפסקה מהעבודה לחשוב קצת .. יושב על הבאר.   מסטול-שיכור מהמשקה שלי. ביקשתי עוד סיבוב של 'פצצת אטום'   אמרתי -"הי ברמן! שלח לכאן עוד מהמשקה ההוא"   ולקחתי את הכדור שלי. אני נוטל כדורי סטרואידים. הם חזקים!   זה מרגיש נפלא אחרי שאני לוקח כדור. אחרי הכדור אני הולך לחדר   כושר ומתאמן.

 

  ערב:חמישי. שעה:19:50. מקום:כביש.   הייתי בדרך למכון. באוטו. חיפשתי חניה. "המכון מלא הערב" אמרתי לעצמי   "הופה .. איזו שווה זאתי" אמרתי. "לקחת את הכדור?" עומרי אמר לי בטלפון.   בדיוק שוחחנו. "כן ואני מרגיש מצוין!". "אוקי .. אז ניפגש כבר במסעדה כן?"   "כן. נדבר יאללה .. ביי .." אמרתי. "ביי!" הוא אמר וסיים.    "הנה .. זהו מצאתי חניה סוף סוף!" חניתי.   נכנסתי למכון כושר .. פגשתי מישהי חמודה בשם דניאל. היא התאמנה לצידי     באותו ערב. היה מגניב. יצאנו מאוחר יותר לאכול פלאפל. וקיבלתי ממנה טלפון!

 

  ערב:חמישי. שעה21:20. מקום:ליד קניון עזריאלי.   הייתי צריך לאסוף את יונתן מהקניון. חיפשתי אותו. בסוף מצאתי.   הוא נכנס לאוטו. נסענו לבית. בדרך שמענו קצת רדיו. החזאי אמר   שירד גשם בימים הקרובים וזה לא יכול להיות כי היה אמצע יולי.   נכנסתי למקלחת אחרי האימון.

 

  ערב:חמישי. שעה:21:50. מקום:מסעדה 'בייגלה' בחוץ.   אני מחפש חניה .. כרגיל .. זה הפך לפעילות העיקרית שלי.   ככה זה בת"א. אבל יש אנשים נחמדים (כן בטח ..) צחקתי ..   "הנה הנה חניה" אמרתי בקול לעצמי קצת עייף "אני לא   מאמין שעדיין ערב! "אני כל כך עייף .." אמרתי תוך שאני   מוציא טונה אוויר! "יאללה עוד שעתיים .." וקיבלתי   טלפון .. איזה הפתעה! זה היה עומרי (תעשו טובה) הוא   שאל אותי אם להזמין לי את המנה הקבועה כדי לחסוך   בזמן כי הוא לא רוצה שיהיה לי יותר מדי באותו היום.   הוא ידע על מה שקרה במשרד שלי באותו היום.   אז הוא הזמין לי מנת-סטייק שכוללת סטייק 200 ג' +   סלט יווני בשילוב שלושה רטבים וכוס יין 'בורדו'.   לעצמו הזמין מרק עוף עם קרוטונים וכוס אשכוליות.   הגעתי קצת באיחור .. של רבע שעה אם נדייק ..   נכנסתי ושילמתי לשומר בכניסה שישמור לי על המעיל.   הוא שמר שיהיה על קולב.   התיישבתי מול עומרי ..   אמרתי לו שכדאי לו להיזהר מבנות   "אתה לא יודע למה לצפות מהן!" אמרתי.   הוא שתה את כוס האשכוליות ולא אמר מילה.   הוא החזיק עיתון ונתן לי אותו   "קח קרא .." הוא אמר סוף סוף.   "מה אתה רוצה?" אמרתי   "אתה יודע שאני מנסה לשכוח אותה!"   אמרתי לו תוך שאני זרקתי אליו את העיתון.   ראיתי תמונה של קטיה בגדול. היא קוסמטיקאית מפורסמת!   אם היה דבר כזה אז היא הייתה סוג של סלב של עולם האיפור.   "אז מה אתה רוצה להגיד .."   שתיתי מהיין שהוא הזמין לי   ".. אני לא מתכוון לחזור אליה.   לא אחרי שהיא בגדה בי .."   ביקשתי ממלצר אחד שעבר לידנו להביא לי לימון לסלט   והמשכתי את מה שבאתי להגיד   ".. ועוד עם מי היא בגדה בי!   טוב! עזוב את זה! כבר חשבת על הטיול לשוויץ?   אתה לוקח את המשפחה שלך .."   הוא קטע אותי ואמר   " אה אה! קודם כל זה לא טיול ושנית זה לא משפחה ..   חשבתי לקחת את דניאל (אישתו) לעבודה בשוויץ .. אתה יודע ..   כבר אמרתי לך. אתה פשוט אוהב שחוזרים 100 פעם על כל דבר .."   הוא סיים את המרק שלו וביקש שיביאו לו עוד כוס אשכוליות ..   "בבקשה .."   הוא אמר .. הוא תמיד כל כך מנומס! זה הורג אותי ..   "טוב גבר .." אמרתי "ניראה לי שאני גמרתי להיום ..   אני עייף לאללה! אז דבר איתי איש. אה?"   עומרי שישב וחיכה לכוס מיץ שלו קיבל שיחה ותוך כדי אמר לי   "כן כן. דבר איתי עוד יומיים. אה? לילה טוב .."   "כן. לילה טוב איש! נדבר" שילמתי ויצאתי משם.   "אח .. איזה יום שעובר עליי .."   מילמלתי לפני שנכנסתי לבית מרקחת ויצאתי עם מארז קנדומים    "לימים קשים" .. ונסעתי הביתה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי play boy , 19/7/2008 13:37  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  play boy

בן: 35

ICQ: 458657718 




הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , יצירתיות , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לplay boy אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על play boy ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)