צרות משמיים

אוקי.זאת לא הייתה כייפת מהמילה כיף. זה סייטת. נחשו מאיזו מילה.

נכון שנהנתי מאוד והיו צחוקים וכל זה,

אבל יש בנות שמשתנות. וכשאת לא פוגשת אותן במשך שנה - שנתיים אז זה פתאום הלם מוחלט

לגלות שהן לגמרי השתנו. הפכו להיות מפונקות איגואיסטיות ושתלטניות.

זה כ"כ עצוב.

אז היה כיף ונחמד, אבל בשנים הבאות??

אני לא אבוא. ובטח שלא אביא את אחותי כשהיא תוכל לבוא בגיל 7. למה לי?

אולי גם אני השתניתי, אבל לא בצורה חמורה כ"כ. לא הפכתי להיות מפונקת..או שתלטנית

אבל אני כן מתחשבת. כשאומרים לי לסגור מזגן, אני סוגרת. אני לא אומרת "לא, חם לי..נשאיר אותו."

או שאני אסגור ואז אגביר בדקה הראשונה שלא רואים.

אתם יודעים איך ישנתי בלילה באילת? * קפוצ'ון *סדין *שמיכת צמר *עוד שמיכת צמר

ועדיין היה קר. אבל למישהו היה אכפת??

אז מה שאני מנסה להגיד, זה:

1. נסו לא להתרגש יותר מדי כשאתם עומדים להיפגש עם חברות או חברים שלא ראיתם הרבה זמן, ונסו

להבין, שגם אם עכשיו הכל זוהר להם, בקרוב כבר לא יהיו להם חברים יותר.

2. נסו לעמוד על הקרונות שלכם ואל תהיו פראיירים.

מקווה שבאמת הבנתם אותי..diar