הרבה זמן שלא כתבתי כאן משהו... האמת שאין סיבה לכך.. כי כל מה שהיה לי לומר פשוט באתי ואמרתי.
אבל הגיע הזמן שהוציא מעט משצף המילים שטמונות בי...
אני יושבת אל מול המחשב, לאחר שהרבה זמן לא ישבתי כאן, וחושבת כמו תמיד- עלייך!
כמה עברנו במהלך התקופה שלנו יחד...
אם הייתי מדמה כל דבר שעברנו ל"עבירות תנועה", אז מזמן היו שוללים לנו את הרישיון =]
אכן, יפה שלי, עברנו לא קצת... והנה אני ניצבת כאן היום, ויכולה בנשימה אחת לומר לך- את אהבת חיי!
לחלום על העתיד.. העתיד הזה לצידך... מי היה מאמין שזה רק יגרום לנו לחייך... לא לברוח יותר... לא לחטוף מן רגליים קרות שכאלה וללכת... אלא להפך... לבנות יחד כל דבר... פשוט כמו המציאות שלנו... להשלים אחת את השניה!
היום שוחחתי עם "ל"... והיא שאלה מה קורה איתנו... והמילים נטפו ממני כמו נהר סוער...
"היא מדהימה... אני כל כך אוהבת אותה... היא האישה שתמיד רציתי, שתמיד חלמתי עליה... שכל שיר או כל חלום קושר עצמו אליה... היא פשוט הנפש התאומה שלי... כל מה שאי פעם חלמתי או ביקשתי לעצמי... היא כל עולמי וכל מה שאני רוצה ואי פעם ארצה".
כן... אלו היו המילים המדוייקות...
מן העבר השני של הקו שמעתי איך היא מחייכת... מחייכת כי היא מאושרת שסוף סוף אני כל כך מאושרת!
אהובתי... אני אוהבת אותך בכל מובן אפשרי...
אני אוהבת איך שבכל פעם מתעוררים בי פרפרים לפני שאני רואה אותך... גם אחרי 9 חודשים.
אני אוהבת איך שאני פורחת כשאת רק מחייכת לעברי.
אני אוהבת איך אני מרגישה הכי גיבורה וחזקה שבעולם, כי אעשה הכל כדי שתהיי מאושרת!
את אהבת חיי... לנצח!