כי אני כן.
אני חווה אותה כל רגע בחיים שלי בתקופה האאחרונה במיוחד.
אני פוחדת. מהכל
משנה הבאה
מלהיות לבד
זאת אומרת.. מלהמשיך להיות לבד
נמאס לי כברנמאס לי מהמצב הזה
פשוט רע לי. ררע לי
ואף אחד לא מבין
ואף אחד לא יודע
ואף אחד לא רואה
מה אפשר לעשות בשביל לרכוש חברים?
אני פשוט לבדדדדדדד
לבבבבבבבבבבבבד
אני לא יכולה יותר
איך אני הולכת לשרוד שנה הבאה? בבצפר החדש הזה.. עם כל הפרחות הפקצות והשרמוטות האלה שיהיו לי בשכבה
מה אני אעשה??
כאלו, בשביל שיהיו לי חברים אני חייבת להיות אחת כזאת?
אני חייבת שיהיה לי עבר מפוקפק עם 80 בנים?
אני חייבת להיות אחרי נשיקה ראשונה כבר בכיתה ז'?
אני חייבת ללכת ברחוב עם חצאיות קצרצרות וגופיות בטן?
אני חייבת להיות כזאת בשביל חברים?
למה??
למה זה צריך להיות ככה?????
נמאס לי ככבר. באמת שנמאס
בחיים לא חשבתי שאני אהיה זאת שצריכה חברים
אבל עובדה שכן.
מה עושים בשביל למצוא חברים חדשים? 