בפרק הקודם:

ב-18:00 בערב התארגנתי ליציאה. לבשתי בגדים חגיגיים. רציתי לתת לאבא הרגשה שיציאה איתו היא רגע או אירוע חשוב. יצאנו מהבית במכונית ההונדה שלנו ונסענו לכיוון מרכז העיר. כשהגענו לקניון הגדול, חנינו ונכנסנו פנימה. היו המון אנשים והרבה מאוד חנויות מכל הסוגים; בגדים, כלי בית, מסעדות, צעצועים, נעליים ועוד חנויות רבות. נכנסנו לחנויות ואפילו קנינו כמה דברים. אבא קנה לי בגד ים, מכנסי ג'ינס וחולצת טי. רציתי לקנות משהו נוסף, אבל התביישתי. הוא קנה גם לעצמו נעלי הליכה וכמה צמחים לגינה הפורחת שלנו. בדרך למסעדה עצר אבא פתאום. "היי, מרגרט!" אמר וזיהיתי את האישה שתיאר לי ערב קודם לכן. "ג'ק!" אמרה האישה כשהבחינה באבא. "זוהי מרגרט" הכיר לי אבא את האישה "וזוהי אמה" הציג אותי. האישה נראתה נחמדה מאוד. היא התקרבה אליי וחיבקה אותי. הרגשתי שזוהי התחלה של משהו חדש.

פרק 7:

מרגרט הייתה אישה נאה, קרובה לשנות ה-40, כמו אבא. אבא היה בן 38. למרגרט היה שיער חלק בצבע חום בהיר ועיניים בצבע בהיר ביותר. ילדיה לא היו דומים לה ב-100 האחוזים. לליבי היה שיער מתולתל שטני ועיינים אפרפרות. כנראה שהיא הייתה דומה לאבא. ומקס היה בעל שיער חום בהיר ועיניים בהירות. "אז מה אתם עושים פה?" שאלה מרגרט בעוד היא מרימה את ליבי על ידיה. "אנחנו באנו קצת להכיר את הסביבה. כמו שאמרתי לך בפעם הקודמת אני חדש פה באיזור" הסביר לה אבא. "אהה.." אמרה מרגרט "אנחנו בדרכנו לאכול משהו, תרצו להצטרף?" היא שאלה. אבא הסתכל עליי בשאלה ואני סימנתי עם הראש שמבחינתי זה בסדר.

כשהגענו לקומת האוכל, אמרו ילדיה של מרגרט שהם רוצים לאכול במקדונלדס. אבא שאל אותי אם אני גם רוצה לאכול שם והסכמתי. לבסוף אבי ומרגרט התיישבו בשולחן אחד ומקס, ליבי ואני בשולחן אחר. בזמן האוכל שמתי לב שהם ילדים מחונכים היטב ומנומסים. "אז מה שלומכם?" שאלתי וניסיתי להיות נחמדה. "בסדר גמור!" ענתה ליבי בקול מלאכי. "אני בסדר" ענה מקס בביישנות. "מה אתם אוהבים לעשות?" ניסיתי לפתח שיחה. "אני אוהבת לשחק בבובות שלי ולצייר נסיכות" אמרה ליבי ואני יכולה להשבע שכמעט אכלתי אותה. "אני אוהב לשחק כדורגל, כדורסל ולשחק בפלייסטיישן" אמר מקס והתחיל להפתח קצת.

"אולי ביום אחר נפגש שוב, נראה לי שהילדים נהנו" אמרה מרגרט. "בהחלט נפגש שוב" אמר אבא ונפרדנו לשלום. השעה כבר הייתה 20:30. נכנסנו למונית וחזרנו הביתה. "אז מה דעתך על מרגרט וילדיה?" שאל אבא. "הם נורא נחמדים" עניתי, "והילדים חמודים מאוד, ויפים. הם דוגמנים?" שאלתי. "כן, הם מדגמנים לחברת בגדים" אמר אבא, תוך כדי נהיגה. "גם מרגרט עצמה היא דומנית עבר. כרגע היא עשתה הפסקה" הוא המשיך, "אבל היא סיפרה לי, שלא כל חייהם מרוכזים בדוגמנות. להפך, זה עניין שולי עבורם" סיים. "איפה פגשת אותה בפעם הראשונה?" שאלתי מתוך סקרנות. "בבית המרקחת" ענה אבא, ובדיוק הגענו הביתה.

בלילה חלמתי 2 חלומות. אחד טוב ואחד ממש לא. בחלום הטוב חלמתי שזה היה יום של שמש אבא ומרגרט היו בגינה ומקס וליבי התרוצצו יחד איתי בבית. הם היו מאורסים הם היו אמורים להתחתן עוד חודש. ואני עדיין לא שכחתי את אמא. וגם אבא לא. כל יום הייתי באה לאבא ושואלת אותו מי לדעתו היא האישה המדהימה ביותר והוא היה עונה לי, אמא שלך, כמובן. הבית היה שמח ולא כל כך שקט כמו קודם. הוא היה מלא שמחת חיים. היינו אוכלים יחד ארוחת ערב ומדברים בזמן הארוחה. לעיתים אפילו היינו מבשלים כולם יחד. מאוד נהננו יחד כולנו. היינ ממש כמו משפחה.

בחלום השני או יותר נכון בסיוט הכל היה נורא. היום היה אפל, היינו בקנטקי וירד גשם בחוץ. היה לילה והסערה הייתה חזקה. אמא ואבא ישנו בחדר שלהם ופתאום שמעתי צרחות חזקות. קמתי מהמיטה בפחד עצום, הייתי בת 6. קמתי לאט לאט והלכתי אל החדר של הוריי. החדר היה חשוך ולא ראיתי דבר עד שעיניי התרגלו לחשכה. הרצפה הייתה מכוסה בדם. התכופפתי וראיתי את אמי שוכבת שם ודקירות בבטנה. היא הייתה שוטטת דם. "אמא" לחשתי לה "תתעוררי". אבל היא רק ענתה בקול חלוש וחסר כוחות "אני אוהבת אותך אמה". "אמא!!" התחלתי לצעוק ולבכות. "אמא!! אל תמותי" צרחתי וצעקתי. נשכבתי עליה והפיג'מה שלי התכסתה בדם.

פתאום התעוררתי. היה אז אמצע הלילה. הלכתי לחדר של אבא ונשכבתי במיטה לידו. חיבקתי אותו, וכנראה שהוא הרגיש בי כי גם הוא חיבק אותי. "מה קרה?" שאל אבא בקול רדום. "חלמתי סיוט, שקשור באמא" אמרתי וכמעט פרצתי בבכי. "את רוצה להשאר לישון פה איתי?" שאל אבא באהבה. "כן, אני מפחדת" אמרתי. אולי נשמעתי כמו ילדה קטנה אבל הייתי בטוחה יותר בנוחכות אבא. קיוויתי לחזור לחלום הראשון שלי. לחלום הטוב. אבל זה לא קרה. כבר לא זכרתי על מה חלמתי.

אז זה הפרק

אני מקווה שלא הפחדתי אתכם

או הגעלתי אותכם

בפסקה הלפני אחרונה.

אז דבר אחרון, הנה עוד כמה תמונות של הדמויות.

ליבי:

בת 3, דוגמנית, הבת של מרגרט.

אחותו של מקס.

מתוקה, אנרגטית, אך מנומסת.

אוהבת לשחק בבובות, לצייר,

לשיר ולרקוד.

מקס:

בן 8, דוגמן, הבן של מרגרט.

אח של ליבי. ביישן, אך כשמכירים מקרוב - שובב.

אוהבת לשחק כדורגל, כדורסל

ואוהב את כל סוגי הספורט בכלל.

 מרגרט:

בת 36. אמא של מקס וליבי.

דוגמנית עבר.

אוהבת לעשות ספורט ולשמור על כושר,

אוהבת אירובי, מוזיקה ולקרוא ספרים.

ג'ק:

בן 38, אבא של אמה.

רופא במקצועו אך מבין גם בביולוגיה ימית,

חקלאות, טבע, חיות, ואוהב לבשל. אוהב את בתו אמה מאוד,

ומוכן לעשות למענה הכל.

אז זהו

מקווה שאהבתם את הפרק

(שוב, מצטערת על הפסקה ההיא)

אני מקווה שהוא באורך המתאים

למרות שהוא נראה לי קצת קצר..

אבל שלא תטעו!!

לקחו לי שעתיים לכתוב את הפרק

ואני באמת לא מגזימה!

ובקשר לדמויות,

ככה אני לפחות דמיינתי.

אני אני מחכה לתגובוות

ביי גיייז (;

3 >

עריכה:

שיניתי את התמונה של מרגרט

זאתי יותר נגיד את זה ככה

"מציאותית"