פתאום נפלה עלי הרגשה חרא כזאת... זה התחיל כשנסענו הביתה מפראג הקטנה, בר\פאב בהרצליה פיתוח.
הבנתי פתאום כמה שאני אידיוט.
היתה לי חברה.. מושלמת.. יפה, חכמה בטירוף, בוגרת, והכי חשוב שאהבה אותי למרות שלא אמרה.
ואני מה עשיתי? זרקתי את זה לפח.
בחורה מותק, בחורה לחתונה.. תמיד אני הורס את זה.
הייתי עושה הכול ומשנה בי את התכונה המפגרת הזאת שנמאס לי מבחורה אחרי כמה זמן.
אז אני מדי פעם עם בנות במסיבות שאני אפילו לא חושב שנראות טוב.
נו אז? מה יצא לי מזה?
הלכתי בפיתוח לכיוון האוטו, וכל מה שראיתי זה בחורות... וכרגע אין לי כלום, כי אני מתייחס אליהן חרא. שוכב איתן ומעיף אותן.
למה יש לי את זה? למה נמאס לי כ''כ מהר?
בזמן האחרון יוצא לי הרבה לחשוב על ענבר, חשבתי זהו הבחורה ה-מושלמת. אבל, הרסתי.. מה יהיה איתי?
אני מת לבחורה שנראת טוב ושיהיה אפשר לדבר איתה ולא מעבולה בלי שכל.
כשאני אשיג את זה, ימאס לי ממנה. אז.. מה? מה אני אמור לעשות?
הייתי עושה הרבה בשביל שענבר תיקח אותי חזרה. נכון, לא דיברתי איתה, לא ניסיתי לדבר איתה.. אבל בשבילה.
ימאס לי ממנה הרי שוב אחרי שנחזור לשכב ואז מה?
אני לא אעשה לה את זה, אני לא אשבור לה שוב את הלב.
אז מה אני אעשה בעתיד? כרגע, אני הולך על בחורות שבכלל לא נראות טוב, אני חושב נטו מהזין.
הכי קל ללכת על אלה, הן הכי קלות.. אבל אני רוצה למצוא מתי שהו, את זאת שלא תיתן לי להרגיש את ההרגשה המפגרת הזאת שנמאס לי ממנה, זאתי שתעשה לי סוויצ' במוח ותעשה ממני בנאדם וכן, פורפרה.
אני לא יודע אם אני כרגע רוצה חברה, אני מתגייס בינואר ואני רוצה להנות.. אני לא רוצה להיות במקום מסויים עם הרגשה שאני "כבול" למישהי ולא יכול לעשות כלום עם אף בחורה.. מצד שני, אם יום אחד תהיה לי בחורה שנראת מצויין עם אופי מעולה, עדיין יהיה לי את הקטע הזה שאני מת להתחיל עם בחורה אחרת ולא יכול?
אני צריך שמישהי, תבוא ותשנה אותי... מקצה לקצה.
המצב על הפנים... לפחות כרגע, כנראה אני אשכח את זה מחר בבוקר, אבל לפחות כרגע אני יכול לדבר, או יותר נכון, את באמת מה שאני מרגיש.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
