my soul

אני יושב פה, מסתכל על כולם, חברה שלי יושבת עם חברות שלה, כולם שמחים, יש להם כל מה שהם צריכים, סיגריות , וודקה, בחורות, מוזיקה, כל מה שהם צריכים, חברה שלי באה ומחבקת אותי, ואני חושב, איפה את עכשיו? מה את עושה?

אם את עדיין שותה אלכוהול ללא גבולות? אם גם את מנסה לטשטש את המציאות כמוני? אם את חושבת עליי כמו שאני חושב עליך עכשיו. מתקשר אליך מטלפון חסוי רק כדי לשמוע את הקול שלך, את עונה ואני שומע בקול שלך שאת כבר ממזמן מטושטשת, מלא רעש ברקע, אני לא אומר מילה, ואז מנתק, משהו אוחז בי וגורם לי לשלוח לך הודעה :" היום בלילה מישהו שאת אוהבת יבין שהוא אוהב אותך גם" נשמע כמו הודעת שרשרת. כן אני יודע, אבל העובדה שיכול להיות את תחשבי עליי לרגע... גורמת לי להרגשה מוזר, וחברה שלי מחבקת אותי, אני כל כך שמח שהיא פה, אני כל כך מחבב אותה, רק בגלל שאני יודע שהיא יודע שאני אוהב אותה, אבל מוכנה להיות לידי, מצד שני זה מעציב אותי יותר,

אני אוהב אותך, ואני יודע שאת אוהבת אותי, אנחנו לא ביחד,

אבל נהייה, העולם יכול להחרב אבל אני ואת נהייה ביחד.

להרוג אותך על כמה שאני אוהב אותך..

להרוג אותך על כמה שאת לא אוהבת אותי יותר..

להרגו אותך על זה שיש לך מישהו אחר ואת אוהבת אותו..

להרוג אותך..

הייתי אומר , אם הייתי יכול, לעזעזל איתך, לעזעזל עם הרגע שהכרתי אותך.

ראיתי בחורה רגילה, עוד אחת מאלף בחורות שזיינתי וזרקתי,

ואז הכרתי אותך, קשה להשגה , מיוחדת, מדהימה, אופי חזק, יפה, מוכשרת, לא שיטחית כמו כולן,

התאהבתי בך, שינית אותי, שינית את החיים שלי, לעזעזל איתך.

הרגת אותי, רוקנת אותי מבפנים, כבר שנה אני מסתובב עם הידיעה שאת כבר המשכת בחיים שלך,

מצאת עבודה, אפילו את הבלוג שכתבנו ביחד נטשת. חבר חדש, חיים חדשים,

מתחמקת אפילו מלראות אותי, ואני מסתובב מבחורה לבחורה, מנסה להתאהב, אני לא מאמין שפעם חשבתי שהרגש הזה שולי.

שונא אותך, אוהב אותך כל כך .

את.. היחידה שאני רוצה לראות בחיים שלי, רוצה להיות איתך לנצח. למה החלטת לעזוב פתאום?

כי לא הראתי לך? כי שנינו החלטנו להמשיך הלאה?

לעזעזל עם הכל, את טיפשה, אם את לא רואה כמה שאני אוהב אותך. שנה !! שנה לא מצליח לשכוח אותך.

ולא להחשיב את השנה שלנו ביחד, שנה הכי מטופשת ונפלאה בחיים שלי,

אלכוהול, זונות, חרא, דמעות. הכל כל זה בגללך. אני אהרוג אותך אם את לא תהיה שלי.