הבלוג של אסתי :)

אף פעם לא דיברנו ממש על משהו רציני רק שטויות .

אפילו לא היינו אומרים שלום.

אבל הייה משהו.

אולי סתם דימיינתי.

אולי זה מה שרציתי להרגיש.

אבל פשוט הרגשתי את זה.

היום. היום אני מרגישה שאפילו הקירבה שהייתה

נעלמה.

אולי זה כי לא ראיתי אותו מזמן.

אולי כי לא דיברתי איתו מזמן.

אולי ואולי ואולי ואולי!!!!

תמיד החברות אמרו לי שאנחנו מתאימים או שהוא בטוח אוהב אותי

כן. זה היה מעצבן .

אבל עכשיו זה גם נעלם.

ות'אמת? זה חסר לי!

אני מרגישה בזמן האחרון שכולם עוזבים אותי.

מעליבים אותי.

פוגעים.

לא מתייחסים.

זה לא מפריע לי.

אבל לפעמים זה יכול להיות פוגע.

פתחתי את הבלוג בתקווה שאנשים ינסו להבין אותי אבל. ביכלל לא מגיבים .

אולי לסגור את הבלוג?

לא. לפחות אני יפרוק קצת.

האנשים היחידים שנשארו קרובים אליי הן כמה חברות והמשפחה.

לפחות יש אנשים שתומחים בי לפעמים.

ואני מודה להם.

עכשיו אני שומעת את השיר Backstreet Boys - Drowning

ואני נהיית עצובה.

אני לא מבינה את המילים אבל בכל זאת. עצוב.

 3>

טוב. אני לא מצפה לתגובות. ת'אמת? אני לא מצפה כבר לכלום!

      תגיבו אם בא לכם.

                                                                 -אCתי-