 כינוי:
בת: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 10/2008
קורות הימים האחרונים
הימים האחרונים היו פשוט מטורפים.
(הפוסט היה בטיוטה כמה זמן בגלל בעיות גישה לישראבלוג, למעשה חברה שלי מפרסמת את הקטעים שלי אחרי שאני שולח לה אותם מפני שאין לי גישה להיכנס ולכתוב בבלוג :\ ...תודה יקירתי!)
זה התחיל לפני יומיים בארבע וחצי לפנות בוקר, אלה החברה הותיקה שלי מרמת גן התקשרה אליי ואמרה לי לארגן תיק ולצאת החוצה תוך 5 דקות, כי היא וידיד שלה באו לאסוף אותי. תוך כדי היסוסים כי חשבתי שאני חולמת (נו באמת, מה המצב שאלה מתקשרת אליי בארבע וחצי ואומרת לי לצאת?!) ארגנתי תיק מאולתר עם חולצה מפתחות כסף ועוד כמה דברים, ויצאתי החוצה. ישבנו קצת בחצר שלי על הערסל, דיברנו ואז הידיד הקפיץ אותנו אליה הבייתה בר"ג. השארתי פתק על השולחן, ובטעות הערתי את אבא שחשב שפורצים לו לבית.
נרדמנו אחרי הרבה שיחות נפש וקמנו למחרת בבוקר בשעה 11 בבוקר. אני לא זוכרת מה היה רוב היום, אבל אי אפשר לשכוח את הערב. התארגנו על שני בחורים נחמדים שלקחו אותנו לסינמה סיטי, אך לצערינו לא נשארו כרטיסים לסרטים. אכלנו קצת וצחקנו ואז החלטנו ללכת לבית של אחד מהם. בדרך ראיתי על צג הפלאפון של הבחור את צמד המילים "אנרגיות חיוביות" והראיתי את זה לאלה וצחקנו. הוא שאל מה קרה, ואמרתי ששום דבר. מפה לשם הוא התחיל לדבר איתי על כל הנושאים שאני חושבת עליהם והתלהב ממני משהו. הוא לא הפסיק להגיד כמה אני רוחנית ושאין בנות כמוני יותר ושאני פה ושאני שם, וזה היה נחמד לשמוע את זה... אבל כשהגענו לבית של החבר שלו, אחרי שהמשכנו לדבר והחבר דיבר עם אלה, הוא בא לי ביציאה "הוא רוצה להישאר עם אלה לבד, בואי נרד לחדר שלו" "מה נעשה בחדר שלו?" ואחרי שהוא התעקש , לקחתי ספר של אמנות ישראלית שהיה מונח על השולחן וסחבתי אותו איתי לחדר.
איך שנכנסנו לחדר התיישבתי והתחלתי לעלעל בספר, וההוא כיבה את האור. "למה אתה מכבה את האור? תדליק" "זה יותר רומנטי" הוא אומר לי.. "לא צריך רומנטי, אפשר לחשוב שאתה הולך לעשות איתי דברים" הבחור האדים קצת והדליק את האור, מאותו רגע די ירד לי ממנו (לא שמקודם "עלה" לי עליו אבל הוא לא נראה מזיק) והוא היה קצת בהלם אבל הוא הדליק בחזרה את האור. אני יושבת וקוראת בספר והוא מתישב לידי, מנסה לגעת לי ברגל, החצוף! זה מה שבעצם קלקל את כל ההתלהבות שלו ממני, כי זה נראה קצת פואוני שהוא אומר עליי דברים טובים ומתלהב מהאופי שלי ומהדרך חשיבה שלי ואז מנסה למשש אותי. בכל אופן, הערתי לו –"מה קורה?" והוא הפסיק לרגע ושב לנסות. "אתה כזה טיפוסי" אמרתי לו, כעוקצת אותו בגלל שהוא לא חדל מלומר שהוא לא כמו כולם ושגם הוא כביכול רוחני וכל מיני קשקושים כאלה, אני לא אוהבת אנשים שמעידים על עצמם.. זה הורס את כל ההערכה שניתנת לדבר או לתכונה שלהם. הוא היה קצת נבוך, אז הוא פשוט הסתכל איתי בספר מאותו רגע, למרות שהוא ניסה קצת לחבק אותי או לא יודעת מה, ואז כבר הרגשתי מעפנה לשבת איתו בחדר אז יצאתי עם הספר והוא אחריי, עליתי למעלה ובדיוק אלה והשני באו לקראתינו.
אלה בדיוק קיבלה טלפון מניר, ידיד ותיק, שבא לאסוף אותנו לרכב על סוסים.
אני מכירה את ניר כבר, ולה יש גם סיפור איתו.. אז מיד היה נחמד לראות אותו שוב. הגענו לאורווה והיה שם איזה בחור, אלי, שהאורווה הייתה שייכת לו. היו שם הרבה סוסים, ואני התלהבתי נורא לרכב. כבר חצי שנה לא רכבתי, אז היה לי חשק מטורף... הייתי עם חצאית קצרה שאלה שמה עליי, לא נוחה במיוחד וגם לא מתאימה לי, אני לא אוהבת ללבוש חצאיות.. וגם איך אני אמורה לרכב איתה על הסוס? אז ניר הביא לי מכנסי רכיבה שהחלפתי אליהם באחת האורוות הפנויות, הורדתי את הסריג שהיא נתנה לי ונשארתי בגופייה. בזמן שניר הביא עם אלה את האוכף, נשארתי עם אלי הזה. לא יודעת מאיפה הוא נחת עליי, אבל הוא התחיל לנסות לחבק אותי ולהיות דביק איתי , מי מכיר אותך בכלל? לאנשים אין גישה יותר, בחיי שהוא אחלה בנאדם, אבל למה להימרח ולהרוס? אי אפשר לדבר יותר? לנסות להעביר איתי צחוקים או משהו? אני לא באה לבקר אף אחד אבל זה פשוט לא נעים שבחור שאת לא מכירה מנסה לחבק אותך ולהימרח עלייך לפני שהחלפתם ארבע מילים. נגעלתי ברמות מאיך שהוא ניסה כל הזמן להתמשמש אז פשוט סוג של התעלמתי ממנו..
הוציאו לי סוס שחור מהמם, שמו לי אוכף וראשייה ועליתי עליו כאילו ורכבתי אתמול. זה כמו אופניים, כנראה שלא שוכחים אף פעם. זה גם לא מסובך, צקצוק עם הלשון אומר "היידה", משיכה של הראשייה אחורה זה בלימה, ימינה זה ימינה ושמאלה זה שמאלה. בכל מקרה, הם נתנו לי לרכב בשטח סגור, אז זה היה קצת מעפן לרכב הלוך ושוב במהירות של 4 קמ"ש אז ביקשתי לדהור בשטח פתוח. שוב אלי עלה על הסוס, קצת התבאסתי בגלל 'שפת הגוף' שלו ממקודם, אבל לא הייתה ברירה, הם לא הסכימו שאני אדהר עם הסוס לבד. אז אלי עליה, זה לא היה כל כך נורא... הוא לא היה דביקי כמו קודם, הוא היה יותר מרוכז ברכיבה. רכבנו בערך שלושת רבעי שעה, היה כיף ברמות לא נורמליות לרכב על הסוס מהר בשדה תירס... באמת שלא רציתי לחזור. כשמדברים עם האלי הזה הוא באמת אחלה, הוא סיפר לי על האהבה שלו לסוסים ולאורווה, ושזה ממלא אותו אפילו סתם להסתכל על הסוסים אוכלים וכולי. להבא, חבל שהוא לא מתחיל עם בחורות ככה, לבוא ולדבר אמיתי... אני שונאת את ההליכה במעגלים הזאת והדביקות המוגזמת, אני אוהבת אנשים תאכל'סים. בכל אופן, כשחזרנו אלה החליטה שלא מתחשק לה לרכב, אז הם הקפיצו אותנו הבייתה.
למחרת אחרי שהלכתי, הזעיקו אותי החברות למסיבה. בדרך כלל אני לא אוהבת מסיבות, אבל בגלל שיום קודם נפגשתי עם אלה, משהו אמר לי ללכת. אני והיא חושפות צדדים שונים אחת אצל השניה, אני את הצד הרגוע שלה, והיא את הצד המחוספס שלי.
הגענו למסיבה והחלטתי לשתות קצת. אני שתיתי אולי פעמיים בחיים שלי, והחלטתי לנסות את זה מחדש, וגם קצת לחץ חברתי הוסיף שמן למדורה. אז שתיתי בהתחלה מכוס של מישהו שאני מכירה, אחרי זה השגתי שני שוטים של ייגר, ואז אבסנט, ואז שנאפס , ואז איזה אחד נתן לי לשתות מהבקבוק, ואז קיבלתי עוד איזה משהו בחינם שאני לא יודעת מה זה בכלל- בקיצור, מפה לשם הייתי מחוקה כמעט לגמרי (עם זאת אני זוכרת קטעים מהערב די בבירור) והתחלתי לרקוד כמו קוקו, דיברתי עם אנשים ועשיתי להם הרצאות על מהות קיומם..קפצתי, שרתי בקולי קולות שירים שהושמעו ברקע, דווח לי גם שהרבצתי לכל מי שניסה לגעת בי, מה זה מכות רצח... בשורה התחתונה מזל שאני לא אראה את האנשים האלה בקרוב. עשיתי חיים משוגעים, ואיך שחזרתי הבייתה התקלחתי והורדתי את כל הרפש מהרגליים (רקדתי יחפה) והלכתי לישון. בבוקר קמתי עם המון איכסה בגרון וחוסר תיאבון, הגוף היה תפוס ולא ישנתי טוב. אבל היה שווה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
